מדוע ועל מה פורסים את המפה בזמן הקידוש?
הרב דב קדרון
פסחים ק ע"ב
בזמן התלמוד היו שולחנות קטנים, ולא היו מביאים את השולחן עם האוכל לפני הקידוש בליל שבת. תוספות (ד"ה שאין) כותבים שעכשיו השולחנות שלנו הם גדולים יותר מדי וקשה להביאם אחר הקידוש, לכן אנו נוהגים לפרוס מפה ולקדש.
מדוע פורסים את המפה?
כמה טעמים נאמרו לכך: א. כדי שיהא ניכר שהסעודה באה לכבוד השבת, ולכן רק לאחר הקידוש מסירים את הכיסוי שעל האוכל. ב. שלא יראה הפת בושתו, כי על פי הסדר הרגיל צריך לברך את ברכת המוציא לפני ברכת בורא פרי הגפן, לכן כאשר עושים את הקידוש לפני אכילת הלחם צריך לכסות את הלחם. ג. זכר למן, שלא היה יורד בשבת והיה מכוסה בטל מלמעלה ומלמטה והמן באמצע.
על פי שני הטעמים האחרונים צריך לכסות רק את החלות ולא את כל האוכל, אולם לפי הטעם הראשון שמתייחס לכל הסעודה יש שנהגו לכסות את כל האוכל שעל השולחן, אך הגרי"ש אלישיב זצ"ל אמר שגם לפי הטעם הזה אין צורך לכסות את כל האוכל, כי הלחם הוא עיקר הסעודה וכל שאר המאכלים טפלים לו, וכאשר מכסים את הלחם יש בזה היכר שכל הסעודה באה לכבוד השבת, לאחר הקידוש.
אולם הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל הקפיד לכסות את כל המאכלים שעל השולחן. בספר מפניני הרב (עמוד סט) מסופר שפעם הוא הופתע לראות שהיה אוכל וחלות על השולחן לפני הקידוש והקפיד לסלק את הכל מהשולחן עד לאחר הקידוש, כדי שיהיה ניכר שהאוכל מובא רק לאחר הקידוש – לכבוד השבת.
