דרך ייחודית לקיום מצוות / רפי זברגר

פסחים צט ע''ב

הקדמה

היום אנו מתחילים בעז''ה את הפרק העשירי והאחרון של מסכת פסחים. פרק זה עוסק רובו ככולו בדיני ליל הסדר. במאמר זה נלמד את המשנה הראשונה. 
 

הנושא

ערב פסחים סמוך למנחה, לא יאכל אדם עד שתחשך.
דין זה דומה לדעתו של רבי יהודה לגבי איסור אכילת "מאכלים משביעים'' בערב שבת מחצות היום (שעה שש וחצי זמניות של היום), ''כדי שייכנס לשבת תאב לאכול". משנתנו פוסקת כי בערב פסח יש להפסיק לאכול כבר מזמן המוגדר ''סמוך לחצות היום'' (שעה שישית), משום חיוב לאכול מצה לתיאבון.
הגמרא מביאה אפשרות נוספת להעמיד את משנתנו כרבי יוסי, החולק על רבי יהודה בדיני שבת, וסובר כי אין צורך להימנע מלאכול בימי שישי, אך בפסח הוא מסכים כי יש להימנע מלאכול, משום מצוות אכילת מצה, כאמור.
אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב.
ישנה מצוות ישיבה בהסבה בליל הסדר כמנהג ''בן חורין'', על מטה עם כריות. פוסקת המשנה כי גם עני שאין לו בדרך כלל מיטה לישיבה, הרי בליל הסדר חייב לדאוג לעצמו לתנאים מתאימים שיאפשרו לו לקיים מצוות הסבה.
זו דעתו של רש''י, נלמד את שיטתו החולקת של התוספות (בהסברו הראשון):
דסלקא דעתך דהסיבת עני לא חשיבא הסיבה, דאין לו על מה להסב ואין זה דרך חירות.
התוספות סובר כי לעני אין מטה, ולכן אינו יכול להסב כדרך בני חורין המסבים על המיטה, אלא הוא מחויב להסב על הספסל הקיים בדירתו. החידוש של המשנה לפי הסבר זה: היינו יכולים לחשוב כי מכיוון שלעני מרוד כזה אין מטה להסבה, הרי שהוא אינו יכול להסב. מחדשת המשנה כי גם הסבה על ספסל נקראת "הסבה טובה" לליל הסדר.
וכך פסק הרמ''א (כהסברו של התוספות) בשולחן ערוך: ואפילו עני שאין לו כרים – ישב על הספסל (או''ח תע''ב, ב'). וכן פסק הרמב''ם בהלכות חמץ ומצה (ז', ח').
ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין, ואפילו מן התמחוי.
מצוות ארבע כוסות בליל הסדר הינה כנגד ארבעה לשונות של גאולה, המפורטות בתחילת פרשת וארא (שמות פרק ו', פסוקים ו'-ז'). פוסקת המשנה כי גם עני מרוד, שאין לו מזון שתי ניזון, ולכן ניזון מן התמחוי – מחויב בשתיית ארבע כוסות. יש לגבאי צדקה לדאוג לו, ואם לא – על העני לדאוג לעצמו לכך.
  

מהו המסר

לפי הסבר התוספות, עני מרוד מחויב להסב בתנאים הקיימים אצלו. אין לו מטה, וגם כרים וכסתות אין לו, ולמרות זאת פוסקת המשנה כי עליו לישב על הספסל הנמצא בביתו, ויטה עצמו מעט לצד שמאל כדרך הסבה.
אנו למדים מהסבר זה, כי התירוץ ''אין לי תנאים טובים'' אינו מתקבל. למרות ש''הסבה רגילה'' מבוצעת עם כרים וכסתות על מטה, הרי שאנו אומרים לעני מרוד זה: הסב בבקשה בתנאים הקיימים אצלך. שב על ספסלך והסב, והרגש כמנהג בני חורין.
לימוד זה מתייחס להתנערותם של אנשים מקיום מצוות וחובות המוטלות עליהם, בטענה כי אין להם תנאים מתאימים.
אנו משיבים לאדם כזה: מצא את הדרך המיוחדת שלך לקיום המצווה, או המטלה שהוטלה עליך. אל תנסה לחפש תירוצים איך לא לעשות. אל תיתן הסברים שונים ומשונים מדוע לא לקיים את המצווה. תמיד תמיד תנסה לאתר דרכים ואפשרויות דווקא לקיים את כל המוטל עליך, גם אם תצטרך לשנות את הדרך הרגילה והסטנדרטית.
  

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]