משמעות קרבן הפסח לפי הרש"ר הירש זצ"ל
הרב דב קדרון
פסחים עח ע"א
הרבה פרטים בסוגיית הגמרא ובמשנה מורים על כך שהאכילה של בשר קרבן הפסח היא דבר עיקרי במצווה זו, בשונה מקרבנות אחרים שאין עניין כה גדול באכילתם. הבית הלוי (ח"א סימן ב) אף מבאר שאכילת קרבן הפסח היא בגדר "חובת גברא", כלומר שמלבד המצווה של הקרבת הקרבן יש חיוב נפרד על האדם לאכול מקרבן הפסח, ולכן זוהי מצווה בפני עצמה, ואילו אכילת בשר כל הקרבנות האחרים היא בגדר "חובת חפצא", כלומר אחד מפרטי ההלכות של הקרבן הוא שהקרבן יהא נאכל, אך אין זו מצווה בפני עצמה.
הרש"ר הירש זצ"ל (שמות יב,ז-ח) מבאר שהמעשים הנעשים בקרבן הפסח מסמלים את ההקרבה הנדרשת מיהודי לעבודת ה' ואת השכר שהוא מקבל, כלומר את הוויתור על החיים הגשמיים למען חיי הנצח.
השחיטה מסמלת את הוויתור על חיי העבדות שבהם אדם היה משועבד לגשמיות, וזהו תנאי שבלעדיו אי אפשר לזכות מידי ה' בהוויה נעלה יותר. לאחר ששוחט אדם את רצונותיו הגשמיים ישנה "קבלת הדם" שמסמלת את התחלתם של חיים חדשים בהוויה נעלה וקירבה לה'.
מי שעושה זאת זוכה לאכול מבשר הפסח, ואכילה זו מבטאת את העצמאות של אישיותו, לאחר שהשתחרר מכבלי הגשמיות הוא נעשה בן חורין אמיתי וזוכה לעצמאות ולחירות של אישיותו על כל שלוחותיה וכישרונותיה ושולט בשכלו על כל ישותו הגשמית והרוחנית.
