טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי – אריה

"רבי אליעזר אומר: שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, שנאמר: ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו וכו'" (ברכות, ג ע"א). 
 

שם עברי: אריה אסייני           שם באנגלית: Lion           שם מדעי: Panthera leo persica

שם נרדף במקורות: לביא, שחל, ליש, כפיר, גורייתא, לביאה (נקבה).


הנושא המרכזי: מהו מקום השאגה בחיי האריות?
 

לנושאים נוספים העוסקים באריה - הקש\י כאן.

אחת מהדרכים בהן מתקשרים בעלי חיים זה עם זה היא בעזרת מגוון קולות. בביקור בגן חיות ניתן לשמוע בעלי חיים נושפים, נוחרים, מייללים, מגרגרים וכמה מהחתוליים הגדולים נוהמים/שואגים. האריות חברותיים מאד ביחס לטורפים הגדולים ובטבע חיים בלהקות. אריות זכרים משתמשים בשאגות להרחיק פולשים ולהזהיר את חברי הלהקה מפני סכנות. השאגה גם משמשת כהפגנת כוח במאבקי שליטה בין זכרים. שאגה עשוייה לשמש כאמצעי למנוע את גזילת הטרף על ידי בעלי חיים אחרים או פרטים מתחרים בלהקה. על הקשר בין טריפה ושאגה נוכל ללמוד מהפסוק ביחזקאל (כב כ"ה): "קֶשֶׁר נְבִיאֶיהָ בְּתוֹכָהּ כַּאֲרִי שׁוֹאֵג טֹרֵף טָרֶף וכו'". באופן מפורש יותר הדבר נאמר בפסוק בעמוס (ג ד'): "הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר וְטֶרֶף אֵין לוֹ הֲיִתֵּן כְּפִיר קוֹלוֹ מִמְּעֹנָתוֹ בִּלְתִּי אִם־לָכָד". בגמרא בברכות (לב ע"א) מוזכרת נהמה שנועדה לאותה מטרה: "אמרי דבי רבי ינאי: אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר". הזכרים מתקשרים ביניהם בעזרת שאגות הנשמעות במרחק רב ואילו הלביאות אינן שואגות. השאגה היא אחד מהמאפיינים העיקריים של האריה כבעל חיים מאיים. מסיבה זו הפכה השאגה כשלעצמה, ביטוי המציין עוצמה וקול המטיל אימה.

בפסוקי מקרא רבים מוזכרת השאגה כהתנהגות אופיינית לאריה ובחלק מהם גם מבלי להזכיר אותו. עמוס (ג ח'): "אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹ֣א יִירָא ה' אלוקים דִּבֶּר מִי לֹ֥א יִנָּבֵא". בתהלים (קד כ"א): "הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם". בצפניה (ג ג'): "שָׂרֶיהָ בְקִרְבָּהּ אֲריוֹת שֹֽׁאֲגִים שֹׁפְטֶיהָ זְאֵבֵי עֶרֶב לֹא גָרְמוּ לַבֹּקֶר". בפסוקים אחרים השאגה מושאלת כדי לבטא עוצמה: "וְאַתָּה תִּנָּבֵא אֲלֵיהֶם אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלו שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל־נָוֵהוּ וכו'" (ירמיהו, כה ל'). ביואל (ד ט"ז) נאמר: וה' מִציּ֣וֹן יִשְׁאָג וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ וְרָעֲשׁוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ וכו'".

האזכור הרב במקרא של שאגת האריה בניגוד לקולות המושמעים על ידי בעלי חיים אחרים ובמיוחד טורפים אחרים איננו מיקרי. עוצמת השאגה של האריות החזקה ביותר מבין כל החתוליים הגדולים. עוצמתה מגיעה ל – 114 דציבלים (במרחק של מטר אחד) ויכולה להישמע במרחק של כ – 8 ק"מ. לשם השוואה עוצמה זו גדולה פי 25 מהרעש שמשמיעה מכסחת דשא המופעלת על ידי בנזין.

מחקר של תיבת הקול ביונקים מגלה שבכולם הקול מופק באופן דומה. אוויר מהריאות גורם לרטיטת קפלי רקמה הנקראים "כפלי הקול" (vocal folds) או מיתרי הקול דבר המתבטא בקולות שהם יוצרים. ההבדלים בין מיני היונקים הם ברקמות המרכיבות את כפלי הקול ובצורתן. מבנה מיתרי הקול של הטורפים הנוהמים (אריה, נמר, טיגריס ויגואר) מאפשר להם להפעיל לחץ ריאות מועט על מנת לגרום לתנודות גדולות של מיתרי הקול המתורגמות לקול חזק. מיתרי הקול של החתוליים חזקים יותר דבר המאפשר להם לעמוד בפני כוחות מתיחה וגזירה הנגרמים מהתנודות הגדולות. למבנה מיתרי הקול של האריה יש חסרון בכך שאיננו מאפשר להשמיע טונים גבוהים אך עוצמת הקול מפצה על חיסרון זה.

חוקרים(1) ערכו השוואה בין מבנה מיתרי הקול של אריות ונמרים לתינוקות אנושיים ומצאו בצד ההבדלים גם כמה מאפיינים משותפים המסייעים להשיג מטרה דומה והיא תשומת לב הסביבה. בדומה לאריות גם תינוקות מסוגלים להשמיע קולות חזקים יחסית לאורך זמן עם מעט מאמץ(2). לתינוקות יש שכבה דמויית ג'ל בתוך מיתרי הקול המספקת להם ריפוד. בנוסף יש להם בתיבת הקול מאגר תאים המאפשר להם לחדש במהירות נזקים הנגרמים למיתרי הקול. הדמיון הקיים בין שאגת אריה ובכי תינוק הוא בכך שלשניהם יש מיתרי קול בעלי אופי "רפוי" או "ג'לטיני" כתוצאה מנוכחות רקמה שומנית באריות ורקמת תקריש (gel) בתינוקות. מיתרי קול אלו יוצרים וויברציות לא סדירות המתבטאות בקול מחוספס ומטריד שאיננו טונלי(3)  (צלילי) ובכך מושכים תשומת לב מסביבתם. 

אריה שואג         צילם: Rolf Dietrich Brecher

 

(1)  Titze, Ingo., 2012, 'Why lions roar like babies cry', Physics World, Volume 25, Issue 11, pp. 52-53.
(2) טווח תדירות התנודות של האדם דומה לזה של אריות ונמרים אך עוצמתו קטנה בהרבה. 
(3) בתדירות נמוכה בחתוליים וטונים גבוהים בתינוקות.
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.