הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי

פסחים סב ע"ב

תלמוד בבלי פסחים סב, ב:
"רבי שמלאי אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר ליה: ניתני לי מר ספר יוחסין. - אמר ליה: מהיכן את? - אמר ליה: מלוד. - והיכן מותבך? - בנהרדעא. אמר ליה: אין נידונין לא ללודים ולא לנהרדעים, וכל שכן דאת מלוד ומותבך בנהרדעא".

ר' יוחנן מלמד אותנו בתלמוד הבבלי שאין מלמדין ספר יוחסין לא לבני לוד ולא לבני נהרדעא. מה פירוש ספר יוחסין. רש"י מפרש ספר יוחסין הוא מתני' דדברי הימים עכ"ל ומוסיף המהרש"א: דהיינו מתני' שמפרש ספר ד"ה לפי יוחסי השבטים ומשפחותיהם.

מהרש"א חידושי אגדות מסכת פסחים דף סב עמוד ב:
"אין לפרש ספר יוחסין לגלות לו משפחות המיוחסין ואינן מיוחסים דהא אמרינן בפרק י' יוחסין דאסור לגלות רק פ"א בשבוע והכא קאמר דברוריה תנייה בתלת שנין ולזה פרש"י דאינו כן אלא ספר יוחסין הוא מתני' דדברי הימים עכ"ל דהיינו מתני' שמפרש ספר ד"ה לפי יוחסי השבטים ומשפחותיהם וכן מוכח לקמן הא דבין אצל לאצל כו' וק"ל".

אודה על האמת שלא הבנתי בדיוק, אולם מה שברור מהסוגיה הוא שדברים עדינים אין מלמדים לאנשים שאינם ברי הכי.

לסוגיה זאת ישנה מקבילה בירושלמי:

תלמוד ירושלמי פסחים ה, ג:
"רבי שמלאי אתא גבי רבי יונתן אמר ליה אלפן אגדה אמר ליה מסורת בידי מאבותי שלא ללמד אגדה לא לבבלי ולא לדרומי שהן גסי רוח ומעוטי תורה ואת נהרדעאי ודר בדרום".

נשים לב לכמה דברים שאנו מוצאים הרחבה בירושלמי. ראשית לא ניתן ללמד לא רק בני לוד שמושבם בנהרדעא, אלא לכל דרומי ובבלי. הדגשה נוספת היא הסיבה – מועטי תורה (יש לברר בדיוק מה הכוונה) וגסי רוח. גסי רוח הכוונה היא שישנה בעיה במידות.

במקבילה זאת מחליף הירושלמי את מתני' דדברי הימים עם אגדה.

התלמוד הירושלמי קובע שדברי אגדה הם דברים שצריכים עדינות נפשית ומחשבתית כדי ללמוד אותם.

אנו אכן רואים שהתלמוד הירושלמי שעיקר עניינו הוא הצד האגדי שבו צמח דווקא בגליל שבצפון.