גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון תש"ח, מדור "עלי הדף"
מסכת סנהדרין
דף ל ע"א
בענין "דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין"
למדנו בברייתא (בסוגייתנו דף ל ע"א): "הרי שהיה מצטער על מעות שהניח לו אביו (לא אמר לו היכן הם. רש"י), ובא בעל החלום (שר המראה חלומות בלילה) ואמר לו, כך וכך הן, במקום פלוני הן, של מעשר שני הן, זה היה מעשה, ואמרו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. מכאן הוא המקור למאמר הידוע ש"דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין".
אכן, בכמה מקומות מצינו שסמכו חז"ל על דברי חלומות. במס' נדרים (ח.): "נידוהו בחלום צריך י' בני אדם להתיר לו" (וע"ע ברכות נה.), וכן מצינו בסוף מס' הוריות (יג.) שמסופר שם שהראו לרבי נתן ולרבי מאיר בחלום שילכו ויפייסו את רבן שמעון בן גמליאל: "רבי נתן אזל, רבי מאיר לא אזל אמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין". ר"נ חשש לדברי חלומות ור"מ לא חשש. וכבר עמדו הראשונים על סתירות אלו, והעלו בזה כמה חילוקי דינים.
הר"י מלוניל (בסוגיין) מבאר את דברי הגמרא: "הרי שהיה מצטער וכו' - כלומר, אחד מן האחים שהיה יודע בודאי שהיה נפקד אביהם ממעות מעשר, והגיד לו בעל החלום (מקום הימצאו), אם ירצו שאר יורשין שלא להאמין אותו רשאין הן, ד'דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין', כלומר, לא עבדינן אפוקי ממונא על פי חלום אלא בעדים גמורים". מבואר שדין זה לא נאמר אלא לאחרים שאינם חייבים לסמוך על זה שחלם החלום.
כדברים אלו רצה התשב"ץ (ח"ב סי' קכח-ט) לחלק בתחלת דבריו, כשעמד בכל הסתירות הללו, וז"ל: "ואפשר היה לפרש שאין בה סתירה ובכל מקום ראוי לנו לסמוך על החלום, בין לענין נדר ובין לענין מעשר שני וענינים אחרים, אם הוא עצמו חלם חלום, אבל אם אחר חלם לו אין לו לסמוך על חלומו בשום מקום, זהו שאמרו 'בא בעל החלום', כלומר, איש החולם חלום אמר לו כן". אולם הוא מסיק: "מכיון שאמרו 'זה היה מעשה ואמרו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין', והוא מאמר כללי לכל החלומות, אי אפשר לפרש כן".
ומכריע התשב"ץ בזה, עפ"י מה שאמרו (ברכות נה:): "רבא רמי, כתיב (במדבר יב, ו) 'בחלום אדבר בו', וכתיב (זכרי' י, ב) 'וחלומות השוא ידברו'. ל"ק כאן על ידי מלאך כאן ע"י שד" - "הרי שהם ז"ל נתעוררו וראו כי יש חלומות שראוי לסמוך עליהם ולחוש להם, ויש מהם שאין ראוי לסמוך ולחוש להם, כי יש מהם ע"י מלאך, ויש מהם ע"י שד - והם דברים כענן בוקר אשר אין להם שחר (ראה שם המשך דבריו שמבאר ענין זה בטוטו"ד בדרך מחקר)... מעתה אחר שנתיישב לנו מדברי חז"ל, והשכל מעיד עליו, כי יש חלומות צודקים ראוי לחוש להם, ויש חלומות בלתי צודקים אין לחוש להם, אנחנו מסופקים בזה החלום אם הוא צודק או הוא בלתי צודק... וידוע הוא כי בכל דבר שבממון יש לנו להעמיד הממון שנפל בו הספק בחזקתו".
"ועל זה אמרו באותו שהיה מצטער על מעות מע"ש שהניח אביו שאין לו לסמוך על בעל החלום, ויונח הממון ההוא בחזקתו כאשר היה קודם החלום, דברי חלומות בכענין זה לא מעלין ולא מורידין להוציא ממון מחזקתו, וכ"כ זה בשאילתא דויהי מקץ (שאילתא פכ"ט: "ואפקוהו ממונא בהכי לא מפקינן", משמע שהגדרת הדין היא שאין מוציאין ממון מחזקתו)... אבל במי שנידוהו בחלום, אם ע"י מלאך הוא הרי הוא מנודה ואם ע"י שד הוא אינו מנודה, וא"כ זה ספק מנודה ספק אינו מנודה, והרי זה בספק איסורא אם אסור לספק ולכבס ולהתרחק מבני אדם ד' אמות אם לא, ומן הספק צריך היתר ככל ספק איסורא שאפשר לצאת מידי ספק ע"י תקנה" (יצויין, שבדברי התשב"ץ מבואר שספק מע"ש נחשב כספיקא דממונא - אם הוא ממון הדיוט או ממון גבוה, ולכן הולכים בו לקולא, ואינו נחשב כספיקא דאיסורא שהולכים לחומרא - למרות שיש איסור בדבר, ובדבר זה נחלקו הראשונים, עי' ריטב"א קדושין סה: ד"ה ומיהו בשם הרמב"ן שנחשב כספיקא דממונא, ואילו הר"ן בסוגיין ד"ה בבית מביא ב' תירוצים שנחלקו בזה, וכ"כ רש"י פסחים ז. ד"ה בהר. ועי' בארוכה בספר מכתב לחזקיה כג:; קה"י סנהדרין סי' טז ועוד).
לפי דבריו - כתב העמק שאלה (על המכילתא שם) שלענין איסור והיתר, כגון שרואים בחלום על חתיכה שהיא חלב וכדו', יש לחשוש לדברי החלום, כי ספיקא דאיסורא לחומרא.
אמנם, בחי' הר"ן (בסוגיין ד"ה בבית וד"ה בא בעל החלום) מבואר שגם לענין איסור נאמר כלל זה שדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין (והדברים מבוארים היטב בשו"ת שיבת ציון סי' נב שהאריך וכתב בזה, שבכל דבר איסור הולכים אחר הרוב, ורוב החלומות הם הבל ואין בהם ממש, ואילו לענין נידוי יש לחוש שבהודעה זו מגלים לו מן השמים שפורעניות עתידה לבא עליו, ובסכנה חוששים למיעוטא).
ולסיום נציין מה שמצינו בראשונים שסמכו על דברי חלומות לענין בירורי ספיקות בהלכה, כגון לענין דג בורביט"א (עי' רא"ש ע"ז פ"ב סי' מא שנתחבטו בו הראשונים), והביא בהגה"א (שם): "ופעם אחת התירו רבינו אפרים, ואמרו לו בחלום שהתיר שרצים, וחזר בו ואסרו", וכתב בשו"ת נודע ביהודה (מהד"ת יו"ד סי' ל תשובה מבן המחבר): "אני אומר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, ומעולם לא שמעתי להוכיח דין מבעל החלומות הזה, וחלומות שוא ידברו... ואני שואל - למה לא בא בעל החלומות לשאר בעלי התוס' ולר"ת ולגדולי הפוסקים אשר התירו ברבוטא ולגלות להם להיות נראה מה יהיה חלומותיו", וכן מצינו בראשונים ששאלו ספקותיהם בשאלת חלום, והמפורסם בהם הוא אחד מבעלי התוס' רבינו יעקב ממרויש בעל "שאלות ותשובות מן השמים" (ועי' שו"ת הרדב"ז ח"א סי' י וח"ב סי' מ; יעיר אוזן להחיד"א מע' א אות טו. וראה בארוכה בהקדמת הגר"ר מרגליות לשו"ת מן השמים).
