|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
עכבר נכנס וככר בפיו ונכנס אחריו – עכבר הבית
"אמר רבא: עכבר נכנס וככר בפיו, ונכנס אחריו, ומצא פירורין, צריך בדיקה, מפני שאין דרכו של עכבר לפרר. ואמר רבא: תינוק נכנס וככר בידו, ונכנס אחריו, ומצא פירורין, אין צריך בדיקה, מפני שדרכו של תינוק לפרר. בעי רבא: עכבר נכנס וככר בפיו, ועכבר יוצא וככר בפיו, מהו? מי אמרינן היינו האי דעל, והיינו האי דנפק, או דילמא אחרינא הוא" (פסחים, י ע"ב).פירוש: אמר רבא: עכבר נכנס לבית, וראה אדם שככר חמץ בפיו של העכבר, ונכנס אחריו ומצא פירורין צריך בדיקה נוספת אחר הככר, מפני שאין דרכו של עכבר לפרר, ולכן אין אומרים שזהו פירור מן הככר שהכניס העכבר ואכלו. ואמר רבא: ראה תינוק נכנס וככר בידו, ונכנס אחריו ומצא פירורין אין צריך בדיקה נוספת היכן הככר, מפני שדרכו של תינוק לפרר, ומן הסתם מן הככר הם הפירורים. דברים אלה היו ברורים לרבא. אולם בעי רבא: ראה עכבר נכנס וככר בפיו, ועכבר יוצא וככר בפיו, מהו [מה יהא הדין] אז? וצדדי השאלה: מי אמרינן [האם אומרים אנו] במקרה זה: היינו האי דעל, והיינו האי דנפק [זהו זה שנכנס, וזהו זה שיצא], כלומר אותו עכבר שנכנס עם הככר הוא זה שיצא עימה, ואין עוד חמץ בבית או דילמא, אחרינא [שמא, אחר] הוא (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
עכבר הבית צילם: George Shuklin
רשימת מקורות:
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 7 (עמ' 121-123).
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
|