ירושלים עושה את כל ישראל חברים
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
פסחים יד ע"א
לפי אבא שאול היו שתי פרות שחרשו בהר הזיתים בערב פסח, ובמשך הזמן ששתיהן חרשו ידעו כולם שמותר לאכול חמץ, לאחר שניטלה אחת מהן ידעו שאסור לאכול חמץ, ולאחר שניטלה גם השנייה התחילו לשרוף את החמץ.
תוספות (ד"ה שתי) מצטטים את הירושלמי שמקשה: איך מותר לעשות מלאכה בירושלים בערב פסח בבוקר, והרי מכיוון שמתקבצים שם יהודים גם ממקומות שבהם נוהגים לא לעשות מלאכה צריך לנהוג איסור? ואכן עונה הירושלמי שהפרות היו נראות כחורשות, אך לא באמת חרשו.
מכאן מוכיח המגן אברהם (סימן תצג סק"ו) שאיסור "לא תתגודדו" שייך גם במנהגים, לכן כולם צריכים להימנע ממלאכה בירושלים בערב פסח בבוקר, כי אילו היו נוהגים בזה מנהגים שונים היו עוברים בכך על איסור "לא תתגודדו".
לעומת זאת בתשובת מעיל צדקה (סימן מט) כתב שאין ראיה מכאן, כי ייתכן שהסיבה שהיו צריכים להחמיר בירושלים לא לעשות מלאכה היא כדי שאותם יהודים שמנהגם הוא להימנע מכך לא ילמדו להקל וינהגו היתר במקומם.
החתם סופר (ח"ו סימן א) כתב שבירושלים בזמן שעלו לרגל היה עניין מיוחד שכל ישראל יהיו מאוחדים וינהגו בפרהסיא באותו אופן, כמו שכתוב בספר עזרא (ב,סד): "כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד", וכמו שאמרו חז"ל (ירושלמי חגיגה פ"ג ה"ו) שבזמן שעולים לרגל מתקיים העניין של "ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו - עיר שהיא עושה כל ישראל חברים".
