סקר
אני גולש בפורטל הדף היומי:






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

האי מאן דתלש כשותא מהיזמי והיגי מיחייב משום עוקר דבר מגידולו – כשות 

 

"אמר מר בר המדורי אמר שמואל: הושיט ידו למעי בהמה ודלדל עובר שבמעיה חייב. מאי טעמא? אמר רבא: בר המדורי אסברא לי, לאו אמר רב ששת: האי מאן דתלש כשותא מהיזמי והיגי מיחייב משום עוקר דבר מגידולו, הכא נמי מיחייב משום עוקר דבר מגידולו" (שבת, קז ע"ב).

אמר מר בר המדורי שכך אמר שמואל: הושיט ידו בשבת למעי בהמה ודלדל את העובר שבמעיה ממקומו ברחם חייב. ושואלים: מאי טעמא [מה טעם] הדבר? שאין נראה לחשוב את העובר שעדיין לא נולד כיצור חי ממש שההורגו יהא חייב עליו. אמר רבא: בר המדורי אסברא [הסביר] זאת לי, לאו [האם לא] אמר רב ששת: האי מאן [מי] שתלש כשותא [כשות] בשבת מעל ההיזמי וההיגי שהוא טפילה עליהם, מיחייב [הריהו מתחייב] משום עוקר דבר מגידולו. הכא נמי מיחייב [כאן גם כן, בעובר] הריהו מתחייב משום עוקר דבר מגידולו (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: כשות הקורנית          שם באנגלית: Dodder           שם מדעי: Cuscuta epithymum

שם נרדף במקורות: כשותא    שמות בשפות אחרות: ערבית - שַעַר אל-ע'וֹלָה, ח'ניק אלכרסנה


נושא מרכזי: הכשות כצמח טפיל


על זיהוי ה"כשות" ראו במאמר "ואזיל מרורא דכשותא וקלי ליה זיהריה".


דברי רב ששת רומזים על כך שהכשות הוא צמח טפיל וכך גם מפרש רש"י: "כשותא - הומלו"ן, וגדל מתוך ההיזמי, מריח הקרקע שההיזמי יונק ממנו". למעשה אם נסתמך רק על דברי רב ששת הדבר איננו הכרחי משום שתלישת דבר מגידולו איננה בהכרח טפילות. ייתכן שהיא מתייחסת לצמחים מטפסים הנאחזים באופן הדוק בפונדקאי ואינם טפילים. את ההוכחה המוחלטת שהכשות הוא צמח טפיל אנו מקבלים מדברי הגמרא בעירובין (כח ע"ב): "... נפק אתא ינוקא דבי רב, אמר ליה (רבי זירא): מאי אגמרך רבך? אמר ליה: כשות בורא פרי האדמה, חזיז שהכל נהיה בדברו. אמר ליה: אדרבה, איפכא מסתברא; האי מארעא קא מרבי, והאי מאוירא קא מרבי. והלכתא כינוקא דבי רב. מאי טעמא? האי גמר פירי, והאי לאו גמר פירי. ומאי דקאמרת האי מארעא קא רבי והאי מאוירא קא רבי לא היא. כשות נמי מארעא קא רבי, דהא קא חזינן דקטלינן לה להיזמתא ומייתא כשותא". מפרש רש"י: "כשות - גדל בהיזמי, ואין לו שורש בקרקע, אלא מהיזמי צמח ... דקטלי להיזמיא - שקוצצין ההיזמי ומייתי כשותא, אלמא: אי לא ינקא מארעא לא רביא". תאור הגמרא מתאים לצמחים טפילים התלויים באופן מוחלט בפונדקאי. שהכשות זקוק להתפתחותו לחומרים המגיעים מהקרקע דרך מערכת ההובלה של השיחים עליהם הוא גדל ולכן אם קוצצים אותם גם הכשות מתייבש ומת. מדברי הגמרא משתמע, אם כן, שהאיסור לתלוש צמח איננו מוגבל אך ורק למנתק צמח מהקרקע, אליה הוא מחובר בעזרת שורשים, אלא גם למי שמנתק צמח המחובר לצמח אחר.
 

ביולוגיה

הסוג כשות הוא טפיל מוחלט דבר הבא לידי ביטוי בכך שהוא מפיק את כל הדרוש לו (מים, מינרלים וסוכרים) מהפונדקאי (1). הכשות מפיק את החומרים הנחוצים לו מהפונדקאי בעזרת מצוצות(2) רבות המתפתחות לאורך הגבעול בקטעים הכרוכים סביב הענפים והעלים של הפונדקאי. בשלב הראשון הטפיל מפתח כרית הצמדה שמתוכה נשלחים תאי גישוש לתוך רקמת הפונדקאי. תא גישוש שנתקל ברקמת הובלה(3) מסמן לכשות את הכיוון הרצוי להתפתחות המצוצה הבנויה מתאי עצה ושיפה ומשמשת גשר פיזיולוגי בין הפונדקאי לטפיל.

לנוסע בכבישי הארץ בחודשי הקיץ בולטים לעין משטחים צהובים בצדי הדרכים. אלה הם משטחי כשות השדות (ראו בתמונה) שהוא צמח טפיל ממשפחת החבלבליים. לצמח הזה גבעולים צהובים או כתומים דמויי ספגטי(4) חסרי עלים, שנכרכים על פונדקאים שונים, מטפסים עליהם ויכולים לכסות אותם כליל. התפוצה הרחבה של הכשות בצידי הדרכים קשורה להתפתחות של אוכלוסיות גדולות של צמחים העמידים לריסוס בפני עשבים בצידי הכבישים. כשות השדות הוא הנפוץ בין מיני הכשות בארץ. מוצאו באמריקה והוא התפשט בכל העולם. בין פונדקאיו נכללים החימצה וקטניות מספוא שונות, אבטיח, עגבנייה, בצל, סלק, צמחי תבלין ורפואה שונים, צמחי גינה שונים, ואפילו צמחים מעוצים וביניהם הקפה והגפן. תכונה זו גורמת לכשות השדות להוות עשב מזיק. 

 

     

תמונה 1. כשות השדות
מין פולש שהגיע לארץ בראשית המאה ה - 20

 

 תמונה 2. כשות הקורנית         צילמה: שרה גולד

 

 


(1) טפילות מוחלטת היא מושג המנוגד לטפילות חלקית שבה לטפיל יש עלים והוא מבצע פוטוסינתיזה בעצמו ומנצל את הפונדקאי רק כמקור למים ומינרלים. דוגמאות לטפילים חלקיים הן הרנוג השיטים, דבקון הזית ושבטן לבן.
(2) המצוצות הם איברי מציצה החודרים דרך האפידרמיס של גבעול הפונדקאי ויוצרים מגע פנימי בין שני הצמחים. המצוצות מתפתחות מזיזים המהדקים ומצמידים את הכשות לפונדקאי.
(3) רקמות ההובלה מתחלקות לעצה המובילה מים ומינרלים ושיפה המובילה סוכרים מהעלים אל השורש.
(4) באמריקה הם מכונים Golden spagetti.


 

רשימת מקורות:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 11 (עמ' 40-41).
יואל דן – טפילים בעולם הצמחים – טבע הדברים יוני-יולי 1994, גליון 4.

לעיון נוסף:

בפורטל "הדף היומי":
הכשות כצמח טפיל – "האי מאן דתלש כשותא מהיזמי והיגי מיחייב משום עוקר דבר מגידולו" (שבת, קז ע"ב).
הכשות כצמח רפואי – "אמר רב ששת: כשות אין בהן משום רפואה" (שבת, קט ע"א).
הכשות כתבלין לשיכר – "כשותא חזי לשיכרא" (מועד קטן, יב ע"ב).
כיצד פוגע הכשות באיכות ההנקה? - "אמר רב כהנא: כגון כשות וחזיז" (כתובות, ס ע"ב).
לזיהוי הכשותא - "ההוא גברא דאפקיד כשותא גבי חבריה" (בבא מציעא, מב ע"ב).
לזיהוי הכשותא ומהו גוונה – "האי ריאה דדמיא ככשותא, וכמוריקא" (חולין, מז ע"ב). 

 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר