מחיצות המפרידות בין אנשים

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

עירובין צג ע"ב

כאשר שתי חצרות סמוכות זו לזו ויש הפרש גובה ביניהן של 5 טפחים, אם מוסיפים מחיצה בגובה 5 טפחים אזי לאלה שעומדים בחצר התחתונה יש מבחינת זוית הראיה שלהם מחיצה בגובה 10 טפחים, אולם לאלה שעומדים בחצר העליונה ישנה מחיצה בגובה של 5 טפחים בלבד, שאינה נחשבת מחיצה.

לכל הדעות האנשים הגרים בחצר התחתונה נחשבים נפרדים, ולכן אינם יכולים להשתתף בעירוב עם בני החצר העליונה. לגבי בני החצר העליונה יש מחלוקת: לדעת רב חסדא, מכיוון שאין להם מחיצה מספיקה הם אינם נחשבים נפרדים מבני החצר התחתונה, כי למרות שמבחוץ נראית מחיצה בגובה 10 טפחים אין זו הפרדה, שכן העניין נבחן מזוית הראיה שלהם, אך להלכה נפסק כמרימר שגם אם המחיצה נראית רק מבחוץ – הרי זו מחיצה המפרידה לחלוטין בין שתי החצרות.

גם בין אנשים ישנן מחיצות. תרבות שונה, לבוש שונה, צורת דיבור שונה, סממנים חיצוניים שונים וכיו"ב. לפעמים יש אדם שבא מקבוצה אחת לקבוצה אחרת ומרגיש שייך לאותה קבוצה שהצטרף אליה, כי מבחינתו אין מחיצות שמפרידות בינו לבינם, אולם מההלכה הזו ניתן ללמוד שהדבר נמדד מזוית הראיה החיצונית: כל זמן שמבחוץ נראים אצלו סממנים שונים מהסביבה הרי שיש מחיצה בינו לבינם. אולי בגלל זה ישנה מצווה מיוחדת לאהוב ולקרב את הגרים, כי גם אם לפי הרגשתם הם חלק מהעם, מבחינה חיצונית הם נראים שונים, לכן מוטל עלינו להתאמץ כדי להתגבר ולהתעלם מהמחיצות החיצוניות המפרידות בינינו לבינם.