האם יש מצווה ללמוד את דברי בית שמאי?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין צ ע"א
במשנה חולקים רבי שמעון וחכמים האם מותר לטלטל בין שתי רשויות היחיד שאינן מקום מגורים וששייכות לשני אנשים שונים. להלכה נפסק כרבי שמעון שמתיר, ועם זאת בגמרא שואל רב ביבי בר אביי שאלה על פי דעת חכמים האוסרים.
מכאן ומעוד מקומות רבים בש"ס מוכיח בעל שו"ת חוות יאיר, שעצם העובדה שאמוראים מסוימים דנו ופירשו וחקרו והסבירו את דבריו של תנא מסוים אין משמעותה שהם סוברים שיש לפסוק להלכה כמותו, שהרי כאן בוודאי ההלכה היא כרבי שמעון ואילו רב ביבי בר אביי דן בשאלה מסוימת על פי דעת חכמים.
מכאן הוא מקשה על פסק ההלכה של רבנו חננאל במסכת ברכות (מובא בתוספות שם כ,ב ד"ה ורב חסדא) שבמחלוקת בין רבינא לרב חסדא האם הרהור נחשב כדיבור או לא – פוסק כדעת רב חסדא מפני שהאמוראים רב אדא ורבי אלעזר תירצו והסבירו את שיטתו, והרי הסבר שכזה אין משמעותו שבהכרח מסכימים איתו.
כיוצא בזה כותב הגר"מ פיינשטיין זצ"ל (אג"מ או"ח ח"ד סימן ט) שפשוט הוא שצריך אדם לברך את ברכת התורה גם אם יעסוק כל היום רק בדברי בית שמאי ובדברי התנאים שלא נפסק כמותם, כי וודאי שזהו לימוד תורה גמור.
יש לציין שבעל ספר חובות הלבבות כותב בהקדמתו שלפני שאדם לומד דברים שאינו חייב לדעתם למעשה - חובה עליו לעסוק בחכמת חובות הלבבות.
