"ותן חלקנו בתורתך"
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין פז ע"א
כאשר אמת המים עוברת בתוך חצר, שהיא רשות היחיד, אסור להעביר מים מהאמה לחצר בשבת, כי המים שבאמת המים נחשבים כנתונים בתוך רשות אחרת, שאינה רשות היחיד, אלא אם כן עשו מחיצה מיוחדת בכניסה של אמת המים לחצר וביציאה ממנה, כדי להפריד בין המים שמחוץ לחצר למים שבתוך החצר.
ניתן לראות בהלכה זו רמז לבקשה שאנו מבקשים בסוף כל תפילה: "ותן חלקנו בתורתך". המים הם משל לתורה, כפי שנאמר (ישעיהו נה,א): "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" (ב"ק יז,א). כאשר המים נכנסים לחצר צריך ליצור מציאות ייחודית לחצר זו, על ידי מחיצות שידגישו את השייכות של המים דווקא לחצר זאת ולא למקום שמחוץ לחצר.
כך הוא גם בלימוד התורה, כפי שמבארים רבותינו האחרונים (מעלות התורה, מעלות המעשה בשם האלשיך, שם עולם לח"ח ח"א פי"ג) שכל יהודי, כאשר נשמתו הייתה במעמד קבלת התורה בהר סיני – זכה לחלק מיוחד לו בתורה. לכן אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ (עבודה זרה יט,א), כי לבו של האדם מושך אותו במיוחד לחלק שלו בתורה.
כשם שצריך לעשות מחיצה בכניסה וביציאה של המים לחצר באופן שתיראה הייחודיות של המים והשייכות שלהם דווקא לחצר זו, כך גם אדם הלומד את חלקו בתורה צריך לעשות זאת באופן המיוחד לאישיותו והשייך דווקא לו, למקומו ולשעתו.
