מדוע רבי כיבד עשירים?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

עירובין פו ע"א

בגמרא נאמר שרבי יהודה הנשיא היה מכבד עשירים, וכפי המבואר בגמרא הכוונה היא לעשירים הגומלים חסדים ומזמנים מזון למי שצריכים לו. בליקוטי מהרי"ל (מובא בגליון הש"ס) מוסבר שהסיבה שבגללה רבי כיבד את העשירים היא משום שהוא בעצמו היה עשיר, ורצה להרגיל את העם לכבד את העשירים, כדי שלא יכבדו אותו בגלל חכמתו אלא בשביל עשרו, כי לא רצה ליהנות מכתרה של תורה ולהתגדל בה.

אמנם מרן הרב קוק זצ"ל הקשה על כך שלא היה לרבי צורך כזה, כי ממילא כיבדו אותו בגלל שהיה נשיא, ולכן הסביר שלסתם אדם אסור לכבד עשירים, כי יש בזה איסור של חנופה, אולם לרבי שהיה עשיר גדול בעצמו לא היה שייך איסור זה.

רבי נחמן מברסלב מסביר זאת באופן אחר (ליקוטי מוהר"ן תורה סח): כל בני האדם מתאווים לממון, ולא רק לממון אלא דרכם של בני אדם היא להימשך אחר אדם שיש לו ממון ולאהוב אותו. מקור המשיכה הזו משום שהנפש באה ממקום עליון וגם הממון משתלשל ויורד לעולם הזה מאותו מקום עליון, כי המקור של השפע שממנו בא הממון לעולם הוא מקור של קדושה ושפע גדול שכאשר מגיע לעולם הזה מתלבש בצורה של ממון. רוב האנשים אינם מבינים ולא מתעמקים בסיבת המשיכה שיש להם לממון, ובטעות חושבים שהממון הוא הדבר שראוי להם להתחבר אליו, אולם רבי יהודה הנשיא בחכמתו הבין שמקור המשיכה הזו הוא משיכה לשפע של קדושה, ומשום כך הוא היה מכבד את העשירים, שהרי אם זכה אדם לשפע של ממון סימן הוא שיש לאותו אדם קשר למקור השפע שהוא מקור קדוש.