הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
עירובין פו ע"א
בתלמוד בבלי במסכת עירובין פו עמוד א נאמר:
"רבי שמעון אומר: אפילו הניח ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר - אינו אוסר, שכבר הסיע מלבו.
גמרא. אמר רב: הלכה כרבי שמעון. ודוקא בתו, אבל בנו - לא. דאמרי אינשי: נבח בך כלבא - עול, נבח בך גורייתא – פוק".
התלמוד הבבלי מביא את דעת רבי שמעון שאמר במשנה שאם אדם הלך לביתו ולא עירב עירוב חצרות אינו אוסר שהרי לא יחזור לשבת לביתו.
התלמוד הבבלי מביא בשם רב שדווקא אם אדם הולך לביתו הדין כך, אך אם אדם הולך לבנו אנחנו חוששים שהכלה תוציא אותו מביתו.
חלוקה חשובה זאת שהבבלי עושה בין ביתו לבנו אינה מופיעה בירושלמי!!!
לענ"ד הבבלי לשיטתו שאומרת שאשה עיניה צרות באורחים (ב"מ פז עמוד א) ולכן רק הבת מחוברת לאביה ולא תסלק אותו מביתה, לעומת זאת הירושלמי אינו מביא מאמר שהאישה עיניה צרות באורחים ולכן אינו מחלק בין בנו לביתו.
*בקשר לחשיבות ביקור האב אצל ביתו ראוי לציין שלפי הירושלמי (יומא ח א) אדם יכול לעבור ביום כיפור בשלולית מים בשביל לבקר את ביתו, לעומת הבבלי שמתיר לעבור ביום כיפור בשלולית רק בשביל לבקר את רבו.
