כמה חלקים יש בלחם שלם?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

עירובין פא ע"א

הלחם שדיירי החצר נותנים עבור עירוב חצרות צריך להיות שלם, משום חשש של איבה, שלא יאמר אחד לשני: מדוע אני נתתי שלם ואתה נתת פרוסה.

רב חסדא אומר שאם אדם חיבר שני חצאים של לחם עם קיסם ואין ניכר כלפי חוץ שמדובר בשני חצאים – מותר לערב בלחם כזה. מכך מסיק הרוקח (סימן שכט) שגם לגבי לחם משנה בשבת ניתן לעשות כן, וכן פוסק השולחן ערוך (או"ח סימן קסח סעיף ב): "אם יש לאדם שני חצאי לחם ואין לו לחם שלם, יחברם יחד בעץ או בשום דבר שלא יהא נראה, ודינו כדין שלם; ואפילו בשבת יכול לחברם".

החתם סופר (שו"ת או"ח סימן מו) נשאל על ידי תלמידו האם גם כשהלחם נחלק לכמה חלקים אפשר לחבר את כולם עם קיסם כדי שיהיה לחם שלם לצורך בציעה על לחם משנה בשבת?

תשובתו היא שלא כל הפוסקים מסכימים לפסוק כרב חסדא, כי הרמב"ם כלל לא הביא את העניין הזה בפסקיו, כי הוא סובר שחיבור שנעשה על ידי אדם בצורה מלאכותית לא נחשב חיבור ואין הלחם נחשב שלם.

אמנם להלכה הוא מסיק שאפשר לסמוך על דברי הרוקח, כפי שפסק השולחן ערוך ורבותינו האחרונים, אולם אין להקל יותר ממה שנאמר בפירוש, ומכיוון שהדין המקורי נאמר לגבי לחם שנחלק לשני חלקים ולא יותר, יש להשתדל למצוא לחם אחר שלם ולא לחבר כמה חלקים ביחד.