החשיבות של גזירות חכמים
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין עז ע"א
בגמרא נאמר שחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה, והחמירו בגזירתם יותר מאשר החמירה התורה בדין תורה. כיוצא בזה נאמר במסכת ברכות (ד,ב) שכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה, כלומר שהעונש לעובר על גזירת חכמים חמור יותר מענשו של מי שעבר על דין תורה.
לכאורה זהו דבר תמוה, איך ייתכן שהעונש לעובר על דברי חכמים יהיה חמור יותר מענשו של מי שעובר על דברי התורה עצמה?
ר' יהונתן אייבשיץ זצ"ל הסביר זאת על פי משל: אדם הפורץ לארמון המלך, אם הוא נתפס על ידי השומרים – הם יהרגוהו, אולם אם הצליח לפרוץ ולהגיע עד המלך עצמו – אין זה מכבודו של המלך להרגו בעצמו. כך הוא גם תפקידם של חכמי ישראל, לשמור על דבר המלך, שהם דיני התורה.
את החשיבות של גזירות חכמים הסביר מרן הרב קוק זצ"ל על פי מעשה ביהודי תלמיד חכם שנקלע לביתו של יהודי כפרי. שאל האורח: האם יש לך איזשהו ספר שאוכל ללמוד בו? ענה לו המארח: יש לי רק סידור ישן עם פירושים. כאשר הביא המארח את הסידור לאורח, ראה האורח שהרבה דפים נתלשו בתחילת הסידור, למראה תמיהתו הסביר לו המארח שבכל בוקר הוא מדליק את המקטרת שלו ולצורך הבערת האש הוא תולש דף מהסידור, כי אין לו שימוש טוב יותר בדפים הללו. עם זאת בגלל הכמות הגדולה של הפירושים עדיין לא הגיע הכפרי לתלוש דף מהסידור עצמו. כך היא גם החשיבות של גזירות חכמים המהוות גדר וסייג המונעים פריצה של דיני התורה עצמה.
