"מאריה דאברהם"
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין עה ע"ב
בכמה מקומות בש"ס כאשר רב יוסף מביע לשון תמיהה הוא אומר: "מאריה דאברהם", כלומר: אדונו של אברהם אבינו. מפרשים שונים ניסו להסביר מדוע לא השתמש בביטוי הרגיל: "רבונו של עולם", ומדוע דווקא רב יוסף השתמש בלשון זו כאשר הוא פנה לקב"ה בתמיהה?
בעל ה"בני יששכר" (בספרו והיה ברכה על מסכת שבת כב,א) כותב שמכיוון שרב יוסף חלה ושכח תלמודו, ולאחר שנתרפא היה אביי תלמידו מזכיר לו את מה ששכח, ומכיוון שנאמר במדרש שמרגלית טובה הייתה תלויה בצווארו של אברהם אבינו שכל חולה הרואה אותה מתרפא וכשנפטר אברהם אבינו תלאו בגלגל החמה, היה רב יוסף מזכיר בדבריו את זכותו של אברהם אבינו כדי שתהיה רפואתו שלמה.
באופן אחר הסביר בעל ספר עלי תמר (על הירושלמי פאה פ"א ה"א), ולפי הסברו נראה שרב יוסף לא חזר לבריאותו ולא נזכר בדברי התורה ששכח, ולכן בהעטף עליו רוחו על שכחת תלמודו אמר "מאריה דאברהם", כדי להזכיר את אברהם אבינו שקיים בתחילה מצוות ביקור חולים, ובודאי שמכלל המצוה ועיקרה לתלמיד חכם הוא שהקב"ה העוזר לחולים יעזור לאותו תלמיד חכם שלא ישכח את תלמודו ויחזיר אליו את כח הזכרון, שהרי אפילו תלמיד שגלה לעיר מקלט מגלים רבו עמו וקל וחומר חכם לכן רצה רב יוסף שזכותו של אברהם אבינו תעמוד לו שהקב"ה יהיה בעזרו ויחזיר לו את תלמודו יחד עם בריאות הגוף והנפש.
