האם יש מצווה לעשות עירוב?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין סח ע"א
הרמב"ן (בהשגותיו לספר המצוות של הרמב"ם שורש א) כתב שאין מצווה בפני עצמה לעשות עירוב, כי עניינו של העירוב הוא חלק מכל הגזרות שגזרו חכמים בשבת, הנקראות "שבות", ואין למנות כל אחת ואחת מהן כמצווה בפני עצמה.
אולם יש שהבינו אחרת מהמסופר בגמרא שרבה ואביי גרו באותו מבוי, ולכן התפלא רבה בר רב חנן איך ייתכן שאין עירוב במבוי שגרים בו שני תלמידי חכמים גדולים כאלה. אביי ענה לו שאין זה מתאים לכבודו של רבה לאסוף את האוכל מתושבי המבוי, והוא עצמו טרוד בלימודו ואין לו זמן להתעסק בזה.
המרדכי כתב שמתמיהתו של רבה בר רב חנן משמע שיש מצווה לעשות עירוב חצרות, וכן פוסק הטור (סימן שצה) שיש מצווה לחזר אחר מצוות עירוב, ומברכים את ברכת המצוות על כך.
כך כותב גם התשב"ץ (ח"ב סימן לז) שהזריז בעשיית העירוב הרי זה משובח, כי מוכח מהגמרא שאילו לא היה אביי טרוד בלימודו הייתה זו אחריותו בתור תלמיד חכם לתקן את העירוב, כי זכות גדולה היא למי שמתקן את העירוב, ומי שמפקפק בכך זוהי הדיוטות גמורה, או מינות נזרקה בו.
גם החתם סופר (ח"א סימן צט) האריך להוכיח "שראוי ונכון לכל קהל עם ישראל בכל מקומות מושבותיהם לתקן מבואותיהם בתיקונים צורת הפתח או שארי תיקונים כיוצא בו כדי שלא יכשלו רוב המון עם בהוצאה מרשות לרשות ביום שבת קדש".
