|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
מביאין שפוד של רמון - רימון מצוי
|
 |
 |
|
| תמונה 1. תאנה | תמונה 2. ערבה |
 |
 |
|
| תמונה 3. אגוז המלך - חתך רוחב | תמונה 4. אגוז המלך - חתך אורך |
 |
 |
|
| תמונה 5. רימון |
תמונה 6. "קשר" (knot) צילם: Chitrapa |
בדומה לפירוש רש"י בדבור המתחיל "מחלחל" אנו מוצאים בסוגיות נוספות קשר בין "חלחול" ו"חלל". למשל, בהמשך הסוגייה אומר רבה: "האי מולייתא שריא. אמר ליה אביי: והא קא בלע דמא! אמר ליה: כבולעה כך פולטה. נימא מסייע ליה: נותן את כרעיו ואת בני מעיו לתוכו. מאי טעמא? לאו משום דאמרינן כבולעו כך פולטו? אמרי: שאני התם, כיון דאיכא בית השחיטה דמחלחל מידב דייבי"(2). במשמעות זו אנו מוצאים גם במסכת יומא (נח ע"א): "בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: הניח סיב בתוך המזרק וקבל בו את הדם, מהו? מין בשאינו מינו חוצץ, או אינו חוצץ? כיון דמחלחל לא חייץ, או דילמא לא שנא?"(3)". החללים בסיב מאפשרים מגע בין הדם והמזרק (תמונה 10).
טעם נוסף לכך ששפוד תאנה פסול לצליית הפסח הוא שמדובר בעץ שאיננו חזק די הצורך על מנת לשאת את השה. לעצת התאנה כמעט ואין שימוש בתעשיית העץ מלבד לגילוף משום שהיא רכה ונרקבת במהירות. ייתכן גם שעצת התאנה עלולה להשפיע על טעם הבשר משום שלעיתים היא מכילה שרף בעל השפעה טוקסית או אלרגנית דבר המוסיף לרתיעה מהשימוש בה כחומר גלם בתעשייה.
בניגוד לעצת התאנה הרי שהעצה של הרימון קשה וצפופה (close-grained). היא איכותית ועמידה להתקפה של טרמיטים. בדרך כלל גזע הרימון וענפיו הראשיים קצרים ולכן לא שימשו לבנייה וקירוי בתים. בענפים השתמשו לכיסויים שנועדו לבארות ובורות מים ולהכנת כלים חקלאיים. העץ נחשב עמיד וחזק למטרות אלו. מהעצה בגוון הצהוב הבהיר גילפו כלי בישול ומאכל וקערות דקורטיביים. הענפים הישרים של עצים גדולים שימשו לעשיית מטות רועים ומקלות הליכה. גזרי עץ רימון משמשים כעצי בעירה טובים, מעלים רק מעט עשן, משחררים חום רב ולכן ניתן לייצר מהם פחם טוב. לעץ הרימון ענפים בעלי קוטר קטן יחסית, ישרים וחזקים שאמנם מתאימים להכנת שיפודים אך לא למטרות הדורשות עצים בעלי גזעים ארוכים ועבים. שימוש בעצים כאלון ואגוז המתאימים למטרות "כבדות" יותר להכנת שיפודים מהווה ביזבוז משאבים שרצוי היה להימנע ממנו. יתרונות אלו של עץ הרימון עשויים להסביר מדוע הועדף שיפוד של רימון.
מאפיין נוסף המוזכר בגמרא הוא ה"קשרים" (תמונות 6-7) ובגללם נפסלו החרוב והשקמה. ה"קשרים" (knots) הם בליטות על פני הגזע והענפים הנובעים מכך שלעיתים ענפים תחתונים מתים, ובסיסיהם עשויים לגדול ובמקביל להתעטף על ידי הרקמות מסביבם. האיחוי בין ה"קשר" והרקמות סביבו רופף ולכן בעת הכנת נסרים מהגזע הוא עלול לנשור. בעבודות נגרות יש לשים לב לאופן הניסור על מנת למנוע את הסכנה של נשירת ה"קשרים". על פי הגמרא ה"קשרים" פוסלים את עצי החרוב והאגוז כנראה משום שחיתוכם לצורך יישור השיפוד פותח בו פתחים שדרכם יוצאים מים. הגמרא חילקה בין אגוז וחרוב ובין הרימון בכך שבניגוד לעצים הראשונים הרי שה"קשרים" ברימון חלקים ("שיעי"). בלשון רש"י: "איידי דאית בהו קיטרי - ובעי למישעינהו בסכינא מפיק מיא דרך מקום חתך הסכין, והוה ליה פסח מבושל. שיעי קיטריה - ואין צריך להעביר סכין עליהם". בתצפית שערכתי על גזעי רמונים מבוגרים לא מצאתי הבדל במרקם החיצוני בינם לבין אגוז וחרוב. לעומת זאת ענפים זקופים שהתפתחו ללא הפרעה לאחר גיזום אין בהם "קשרים" (תמונה 9).
לחלופין ייתכן וכוונת הגמרא היא שבענפי הרימון הדקים יחסית ה"קשרים" אינם גדולים ולכן אין צורך לחותכם על מנת להתקין מהם שיפוד (רש"י: "ואין צריך להעביר סכין עליהם"). לעומת זאת בענפים בעלי קוטר רחב כבאגוז והחרוב ה"קשרים" גדולים ולכן יש צורך לחותכם (רש"י: "ובעי למישעינהו בסכינא"). ההסבר השני המובא בגמרא שמדובר בנטיעה בת שנה ("בנבגא בר שתא"). לכאורה לא ברור מדוע הסבר זה קשור דווקא לרימון ולא לשאר העצים? האם במיני עצים אחרים ה"קשרים" מתפתחים גם בנטיעה בת שנה? ייתכן והכוונה לסורים (חזירים) המתפתחים מסביב לרימון ומהם ניתן להכין שיפודים. תופעה זו ייחודית דווקא לרימון ואינה קיימת באגוז והחרוב ולכן הוא נבחר להכנת השפוד לצליית הפסח (תמונה 8).
 |
 |
|
| תמונה 7. "קשר" בלוח עץ | תמונה 8. רימון ומסביבו סורים |
 |
 |
|
| תמונה 9. רימון - צימוח ענפים לאחר גיזום | תמונה 10. "סיב" דקל |
(1) פירוש: ושואלים: מדוע מביאים שפוד של רימון דוקא? וניתי [ונביא] שפוד של דקל? ומשיבים: איידי דאית ליה שיבי, מפיק מיא [מתוך שיש לו סדקים בתוך הענף בין העלים] מוציא מעט מים מתוכו אגב הצליה, ובשר הפסח הנוגע בשפוד הוי [הריהו] כמבושל. ושואלים: וניתי [ונביא] שפוד של תאנה? ומשיבים: איידי דמחלחל, מפיק מיא [מתוך שהוא חלול ויש לו מוח מבפנים, מוציא מים] והוה ליה [והרי הוא] כמבושל. ושואלים: וניתי [ונביא] של אלון, או של חרוב, או של שקמה שהם קשים ואין בהם מוח? ועונים: כל אחד מאלה, איידי דאית ביה קיטרי, מפיק מיא [מתוך שיש בו קשרים, מוציא מים]. שהן אותן הבליטות שבענף ומקומות ההסתעפות שבענפים, וכיון שצריך לחתוך ולישר את הענף, יוצאים בשעת הצלייה מים ממקום החיתוך, והרי הוא כמבושל. ומקשים: של רמון נמי אית ביה קיטרי [גם כן יש בו קשרים]? ומשיבים: שיעי קיטרי [חלקים קשריו] ואין צורך לישרם בסכין כדי להשתמש בענף, וממילא אין המים יוצאים משם. ואיבעית אימא: בנבגא בר שתא, דלית ביה קיטרי [ואם תרצה אמור שמדובר בענף בן שנתו, שעדיין אין בו קשרים, שלא נסתעף עדיין]. ושואלים: והא איכא בי פסקיה [והרי יש בו בית מקום החיתוך] מן העץ שמשם יוצאים המים! ומשיבים: דמפיק לבי פסקיה לבר [שמוציא את מקום חיתוכו לחוץ] ואינו מכניס אותו בתוך הגדי
(2) פירוש: האי מולייתא [מילוי זה] של גדי או תרנגולת בבשר שריא [מותר], ואפילו עשה זאת לפני שמלח את הבשר הממולא כל צרכו להוציא ממנו את הדם. אמר ליה [לו] אביי: והא קא בלע דמא [והלא בשר הגדי בולע דם] מבשר המילוי שבתוכו? אמר ליה [לו]: כבולעה, כפי שהוא בולע מן הדם, כך פולטה בחזרה את הדם. שהחום גורם שייפלט הדם, וייצלה בחום האש. ומציעים: נימא מסייע ליה [האם נאמר שאפשר לסייע לו] ממשנתנו, שאמרנו: נותן את כרעיו ואת בני מעיו לתוכו של קרבן הפסח וצולה אותם כאחת. מאי טעמא [מה טעם הדבר] שמותר לעשות כן לאו [האם לא] משום דאמרינן [שאנו אומרים] כבולעו כך פולטו? ואם כן הרי זו ראיה לשיטת רבה. שאף שנחלקו אם מותר לעשות זאת בפסח בגלל דינים המיוחדים לו, נראה שהכל מודים שאין בכך חשש מאיסור דם. ודוחים: אמרי [אומרים], שאני התם [שונה שם] בפסח מבמילוי, כיון דאיכא [שיש] בית השחיטה דמחלחל [שהוא חלול] ופתוח, מידב דייבי [זב] החוצה. אבל במולייתא רגילה שסתומה מכל צד, אין מקום לדם לצאת.
(3) פירוש: ועוד שאלה בעא מיניה [שאל ממנו] רמי בר חמא מרב חסדא, באותם נושאים: הניח סיב ספוגי הגדל סביב הדקל בתוך המזרק, וקבל בו דרך הסיב את הדם, באופן שהדם מחלחל דרכו לתוך המזרק, מהו? האם נאמר כי מין בשאינו מינו חוצץ ולכן אין זו קבלה, או שמא אינו חוצץ והטעם כיון שהדם מחלחל דרכו לא חייץ [אינו חוצץ], או דילמא לא שנא [שמא אינו שונה], שכיון שיש דבר נוסף בכלי הרי הוא נחשב כחציצה, גם אם הדם עדיין מחלחל דרכו?
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.