החיוב למנוע עבירה חמור יותר מהחיוב להעניש
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין סג ע"א
אסור לתלמיד להורות הלכה בפני רבו. עם זאת מסופר בגמרא שרבינא שהיה נחשב תלמידו של רב אשי, ישב פעם לפני רבו וראה יהודי שקושר חמור לעץ דקל בשבת, וגם לאחר שרבינא צעק עליו לא נמנע מלחלל את השבת, ורבינא נידה אותו. מסקנת הגמרא היא שמותר לתלמיד להפריש אדם מאיסור אפילו בפני רבו, משום שכל עבירה שנעשית היא חילול השם, ובמקום שיש חילול השם אין חולקים כבוד לרב. כלומר: החיוב למנוע עבירה חמור יותר מסתם הוראה.
בשנת תרע"ו היה יהודי רשע בעיר באזל, אשר חילל את יום הכפורים באכילה ושתיה ועשיית מלאכה ועוד העיז לקנות לעצמו את מפטיר יונה בתפילת מנחה. הרב ד"ר אשר מיכאל כהן הודיע לוועד בית הכנסת שאם לא יקנסו את אותו פושע במניעת עליה לתורה למספר שנים הוא לא יבוא יותר לדרוש באותו בית כנסת. הוא שאל לחוות דעתו של מרן הרב קוק זצ"ל, והוא בתשובתו (דעת כהן סימן קצג) דן בשאלה האם מותר להעניש את הרבים בעונש קולקטיבי ולמנוע מהם את דברי התורה בגלל חטאו של היחיד, שהוא הגבאי הראשי של בית הכנסת, שהיה אחראי למחדל הזה. מסקנתו היא שיש סיבות המצדיקות להעניש את הרבים, אולם אם יש חשש שאותו אדם יגרום נזק למי שיקנסהו אזי פטורים מלמחות, משום שהרמ"א פסק שאין חיוב למחות בעוברי עבירה כאשר יש חשש שהדבר יגרום נזק למוחה, ומכאן ניתן ללמוד קל וחומר, שהרי חיוב מחאה לפני שנעשה החטא, כלומר להפריש אדם מאיסור הינו חיוב חמור יותר מאשר להענישו על חטא שכבר נעשה, ואם במקום שיש חשש נזק פטורים מלמנעו מהעבירה, בוודאי שפטורים מלהענישו על מה שכבר נעשה.
