יהודי מחלל שבת בפרהסיא - דינו כגוי?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין סא ע"ב
ב"הלכה ברורה" מובאים דברי הרמב"ם הפוסק שכאשר גרים באותה חצר יהודי וגוי – אין הגוי אוסר על היהודי לטלטל מביתו לחצר, ואף חכמים לא גזרו על כך, משום שזהו דבר שאינו שכיח שיגורו יהודי אחד וגוי אחד באותה חצר, אולם במצב שכיח שבו גרים שני יהודים וגוי באותה חצר אזי גזרו חז"ל שאסור ליהודים לטלטל מבתיהם לחצר בגלל החשש שמא ילמדו היהודים ממעשיו של הגוי ויושפעו ממנו לרעה.
אביו של מרן הרב קוק זצ"ל, הרב שלמה זלמן זצ"ל, שאל את בנו הרב מה הדין במצב בו גר בחצר יהודי המחלל שבת בפרהסיא, האם דינו כגוי או כיהודי.
בתשובה (אורח משפט סימן פב) הוא עונה שהדין הזה תלוי בשתי גרסאות בתוספתא, ונראה מדברי הרמב"ם שהכריע שדינו כגוי, שכן הוא כותב (הלכות עירובין פרק ב הלכה טז): "ישראל שהוא מחלל שבת בפרהסיא או שהוא עובד עבודה זרה הרי הוא כגוי לכל דבריו", לכן אין צריך אותו יהודי לבטל את רשותו, משום שדירתו אינה אוסרת.
עם זאת הוא מוסיף בדבריו את הסברה שהתפרסמה בשמו של בעל שו"ת בנין ציון (ח"ב סימן כג) שהיהודים מחללי השבת שבזמננו בדרך כלל הינם כ"תינוק שנשבה" ואין דינם כמחללי שבת במזיד, לכן מן הראוי להחמיר ולהקנות לאותו יהודי את העירוב, ללא ברכה, וכך גם הוא יהיה שותף במצווה.
