"כגון..." לאו דווקא
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין נב ע"א
במשנה מתואר מצב בו אחד מבני העיר נשלח להניח עירוב תחומין עבור כל בני העיר, אולם כאשר היה בדרך שיכנע אותו חבירו לחזור לביתו. ההלכה היא שהעירוב תקף עבורו אבל לא עבור שאר בני העיר, ובהסבר ההבדל ביניהם נאמר בגמרא שמדובר במצב "כגון שיש לו שני בתים וביניהן שני תחומי שבת", והוא יכול לקבוע את שביתתו במקום שהם אינם יכולים. ב"בירור הלכה" תובא מחלוקת הראשונים האם אכן דווקא במצב כזה שיש לו שני בתים בשני המקומות נאמרה הלכה זו, כפי שסובר הרשב"א, או לאו דווקא, אלא זוהי רק דוגמה, כפי שסבור הרמב"ם.
בעל שו"ת פנים מאירות (ח"ב סימן לח) כותב שישנם הרבה מקומות בגמרא שמתוארים מצבים מסוימים בתור דוגמה, אבל ההלכה תהיה אותה הלכה גם במצב אחר.
כגון: לגבי ברכת החמה, הנאמרת פעם ב-28 שנים, כאשר השמש חוזרת לאותו מקום בו הייתה בבריאת העולם, נאמר בגמרא (ברכות נט,ב): "הרואה חמה בתקופתה". להבנתו "הרואה" הוא לאו דווקא, כי גם אם עננים מכסים את השמש, מברכים את הברכה כאשר אפשר לראות את אור השמש וליהנות ממנו.
כיוצא בזה נאמר (ברכות ס,ב) שמי ששומע את קול התרנגול מברך את הברכה "שנתן לשכוי בינה", אך כתבו התוספות שלאו דווקא מי ששמע את קול התרנגול, אלא כל מי שנהנה מן האור ומבחין בין היום לבין הלילה יכול לברך ברכה זו.
