מה עושים בי' בטבת ביום שישי?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין מא ע"א
רבן גמליאל סבר שאם תשעה באב חל ביום שישי – אסור לצום עד סוף היום, כי אסור לאדם להיכנס לשבת כשהוא בתענית. רבי יוסי חלק על כך וסבר שמותר להשלים את הצום. בגמרא נאמר שבדורו של רבן גמליאל נהגו כמותו, ולאחר פטירתו, בדורו של רבי יוסי, נהגו כדעת רבי יוסי. מכאן מוכיח הגר"א (חו"מ סימן כה,ב) את מה שפוסק שם הרמ"א, שההלכה יכולה להשתנות על פי הפסק של גדול העיר: "ואם היה מנהג בעיר להקל, מפני שחכם אחד הורה להם כך, הולכין אחר דעתו. ואם חכם אחר בא לאסור מה שהם מתירין, נהוג בו אסור."
במחלוקת המובאת בגמרא, רבן גמליאל הקל ורבי יוסי החמיר, וכך מובא גם בדברי הרמ"א שאם חכם הורה להקל ונהגו כמותו, ולאחר מכן בא חכם אחר והורה להחמיר – אז משתנה ההלכה להחמיר כפי החכם השני. הפוסקים האחרונים דנים בשאלה האם ההלכה יכולה להשתנות דווקא להחמיר או אף להקל.
בימינו יש חשיבות לדין זה של השלמת הצום ביום שישי בתענית עשרה בטבת, שהיא התענית היחידה שיכולה לחול ביום זה לפי הלוח שלנו. ב"בירור הלכה" תובא מחלוקת הראשונים האם לדעת רבי יוסי מותר לאדם להשלים את הצום ביום שישי אם הוא חפץ בכך, או שזו חובה להתענות עד סוף היום.
להלכה התקבלה הדעה שכאשר צום עשרה בטבת חל ביום שישי – חובה להשלים את הצום, למרות שכתוצאה מכך נמצאים במצב של תענית בכניסת השבת. זה על פי הכלל: "כל תענית שלא שקעה עליו החמה – לא שמה תענית".
