טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

הקנים והקידן והאורבנין מין ירק הן והן כלאים בכרם - ערבה מחודדת

"ומנא תימרא דשני לן בין עוזרדין לשאין עוזרדין? דתניא: הקנין והאטדין וההגין מין אילן הן, ואינן כלאים בכרם. ותניא אידך: הקנים והקידן והאורבנין מין ירק הן, והן כלאים בכרם. קשיא אהדדי! אלא שמע מיניה: כאן בעוזרדין, כאן בשאין עוזרדין. שמע מיניה" (עירובין, לד ע"ב). 

פירוש: ומנא תימרא דשני לן [ומנין תאמר, תביא ראיה, ששונה לנו ההלכה] בין עוזרדין לשאין עוזרדין? דתניא [שהרי שנינו בברייתא]: הקנין והאטדין וההגין (מיני קוצים) מין אילן הן, ואינן כלאים בכרם משום שכלאי הכרם אינם אלא ירקות שבין הגפנים. ותניא אידך [ושנויה ברייתא אחרת]: הקנים והקידן (מיני קידה) והאורבנין - מין ירק הן, והן כלאים בכרם, קשיא אהדדי [קשה מזה לזה] שבמקור אחד נראה שהקנים הם כאילן, וממקור אחר נראה שכירק הם. אלא שמע מינה [למד מכאן] שיש לחלק: כאן בעוזרדין [בקנים שהתקשו] הריהם כאילן. כאן בשאין עוזרדין [בשלא נתקשו] דינם כירק. ומסכמים: אכן שמע מינה [למד מכאן] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: ערבה מחודדת      שם באנגלית: Willow      שם מדעי: Salix acmophylla

שם נרדף במקורות: ערבתא, אידן      שמות בשפות אחרות: ערבית - צפצאף


הנושא המרכזי: מהם אורבנין? 


מהברייתא המובאת בסוגיה אנו לומדים שה"אורבנין" הם צמח שמעמדו כשל "ירק". מפרש רש"י: "אורבנין - אורשרי"ש". מ. קטן(1) תירגם Osiers אושיירי"ש נצרים לקליעה. פירוש המילה Osiers היא "ערבת הסלים" (Basket Willow) שהיא אחד ממיני הערבה שענפיה שימשו לקליעת סלעים אך היא הפכה לשם כללי לענפים גמישים המשמשים לקליעה(2). ההבחנה שעורכת הגמרא בין שלבים בהתפתחות הצמחים מתאימה להתייחסות הברייתא לאורבנין כירק שהרי בצעירותם הם רכים וגמישים. מדברי התוס' משמע שהסבר זה לא התקבל על דעתו: "והאורבנין - פ"ה אורשרי"ש ואינו נראה דאותו כשהוקשה נעשה עץ גמור והוה ליה למחשב בברייתא דלעיל ולחלק בין עוזרדין לשאינן עוזרדין כדמפליג גבי קנים ונראה לי שהוא שם מין ירק"(3) .

ה"אורבנין" מוזכרים במשמעות דומה גם במסכת סוכה (יג ע"ב): "אמר רבי אבא: הני צריפי דאורבני, כיון שהותרה ראשי מעדנים שלהן כשרין. והא אגידי מתתאי! אמר רב פפא: דשרי להו"(4). מפרש רש"י: "דאורבני - עשוי מענפי ערבות, וגודלין אותו, מתחתיו פיו רחב, ולמעלה קושרין ראשי הנצרים בחבל קשר אחד, כעין כלי מצודות שצדין דגים קטנים, שעושין בגומא שקורין יונק"ש (ראו במאמר "כפתוה בחבל המגג" (עירובין, נח ע"א)), אבל אין בצריף שלשה וארבעה בתי אריגה כמו שיש למצודה".

"אורבני" כחומר גלם לבנייה קלה מוזכרים בסוגיות נוספות. במסכת שבת (קא ע"א) הם מוזכרים כשווי ערך לקנים: "אמר רב הונא: הני ביצאתא דמישן אין מטלטלין בהן אלא בארבעה. ולא אמרן אלא שאין בפחות משלשה ארבעה, אבל יש בפחות משלשה ארבעה לית לן בה. ואי מלינהו קני ואורבני לית לן בה"(5). רש"י: "אורבני - ערבה דקה". "ההוא גברא דאפקיד זוזי גבי חבריה, אותבינהו בצריפא דאורבני, איגנוב. אמר רב יוסף: אף על גב דלענין גנבי נטירותא היא, לענין נורא פשיעותא היא, הוה תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב"(6) (בבא מציעא, מב ע"א). רש"י: "צריפא דאורבני - בית קטן עגול כמין כובע שעושין ציידי עופות לארוב. דאורבני - של ערבה היה". במסכת בבא בתרא (ו ע"א): "... איכא דאמרי, אמר רב נחמן: אחזיק לשפכי אחזיק לנטפי, לנטפי אחזיק לשפכי, אבל לצריפא דאורבני לא וכו'"(7). רש"י: "איכא דאמרי אמר רב נחמן כו' - אבל לצריפא דאורבני לא, גג של צריף שרדי"ל בלע"ז שמכסין אותו בענפי ערבה והיינו אורבני ומתוך שהטיפין סמוכין מאד אין בעל החצר יכול להשתמש תחתיהם".

זיהוי שונה של ה"אורבנין" ההולם טוב יותר את דברי הברייתא הקובעת את מעמדם כ"ירק" מובא על ידי ח. י. קאהוט (ערך "אורבנין") מבוסס על דמיון המילה "אורבנין" לשם היווני ὄροβος (órovos) והלטיני (Orobe = Ervum ervilia). קאהוט כינה את הצמח בשם "נטע של מין אפונין". הכוונה לקטנית בקיית הכרשינה (Vicia ervilia) הנקראת באנגלית Bitter-Vetch (ראו עוד במאמר "פרה לא תאכל מכרשיני הקדש" (מעילה, יג ע"א)).
 

תמונה 1. ערבה		תמונה 2.  בקיית הכרשינה          צילם: יואב גרטמן

(1) "אוצר לעזי רש"י".
(2) על פי מילון Merriam Webster.
(3) מהרש"א (חידושי הלכות, שם): "בד"ה והאורבנין כו' והוה ליה למחשב בברייתא דלעיל כו' עכ"ל. אבל אי לא איירי כלל באורשרי"ש לא תקשי אמאי לא איירי ביה בשני הברייתות דלא איירי הברייתא בכל המינין אבל אי הוה מיירי ביה באידך ברייתא בעודנו ירק ה"ל למיחשב ליה נמי בברייתא דלעיל וכשהוקשה כעץ וק"ל".
(4) פירוש: אמר ר' אבא: הני צריפי דאורבני [אותן סככות של ערבות] כיון שהותרה ראשי מעדנים שלהן שהוא הקשר העליון הקושר אותן כשרין לסכך בהן. ומקשים: והא אגידי מתתאי [והרי אגודים הם עדיין מלמטה]! אמר רב פפא: דשרי להו [שמתיר אותם] גם מלמטה.
(5) פירוש: אמר רב הונא: הני ביצאתא [אותן סירות] של מישן שהן רחבות מלמעלה והולכות וצרות למטה, אין מטלטלין בהן אלא בתוך ארבעה אמות, כיון שאין ברוחבן מלמטה ארבעה טפחים אין להן דין רשות היחיד. ולא אמרן [אמרנו] הלכה זו אלא כשאין במקום שהוא פחות משלשה טפחים בגובה הסירה ארבעה טפחים רוחב, אבל אם יש בפחות מגובה שלשה טפחים ארבעה טפחים רוחב לית לן [אין לנו] בה הלכה זו שאמרנו, שהרי אלו כמחיצות גמורות העושות אותה לרשות היחיד. וכן אי מלינהו קני ואורבני [אם מילא אותן קנים וערבות דקות] עד לגובה מסויים, שיש בקרקעיתן רוחב ארבעה טפחים לית לן [אין לנו] בה הלכה זו.
(6) פירוש: מסופר: ההוא גברא דאפקיד זוזי גבי חבריה, אותבינהו בצריפא דאורבני, איגנוב [אדם אחד הפקיד כספים אצל חבירו, הניחם החבר בצריף עשוי מענפי ערבות, ומשם נגנב הכסף]. אמר רב יוסף: אף על גב [אף על פי] שלענין גנבי [גנבים] נטירותא [שמירה] היא, שהרי המקום שמור כשאר המקומות, ואולם לענין נורא [אש] פשיעותא [פשיעה, רשלנות] היא, שהרי הכל עלול להישרף, הוה [הרי זה] מקרה שתחלתו בפשיעה )בחוסר זהירות, ברשלנות) וסופו באונס, ומשום כך חייב.
(7) פירוש: וכדרך שנאמר לענין הקורות, גם בענין זה איכא דאמרי [יש שאומרים] שאמר רב נחמן: אם אחזיק לשפכי [החזיק לשופכים] אחזיק לנטפי [החזיק גם לנוטפים], ואם החזיק לנטפי [לנוטפים] אחזיק לשפכי [החזיק לשופכים], אבל לצריפא דאורבני [לגג משופע של ענפי ערבה] שהמים נוטפים ממנו לחצר שכינו לא החזיק. 


 

לעיון נוסף: 

בפורטל "הדף היומי":
מהם סימני הערבה ובמה היא שונה מצפצפה ומשיטה מכחילה? – "ערבה צפצפה צפצפה ערבה" (שבת, לו ע"א).
מהם "חלפתא" ו"חילפא"? - "חלפתא ערבתא ערבתא חלפתא" (סוכה, לד ע"א).
נצרים של ערבה כחומר גלם לקליעת חפצים - "ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה" (בבא קמא, צב ע"א).

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.