מדוע פסול אתרוג מורכב בלימון?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין לו ע"א
בגמרא מובאת סתירה בדברי רבי יוסי, שמצד אחד מחמיר באדם שהיה טמא טומאה דרבנן ויש ספק האם טבל טבילה המטהרת, כלומר שמחמיר בספק טומאה דרבנן, ומאידך מקל בספק עירוב. אם בעניינים דרבנן רבי יוסי מחמיר היה עליו להחמיר בשני העניינים ואם הוא מקל היה עליו להקל בשניהם.
התשובה היא שאמנם גם עירוב תחומין וגם הטומאה הם עניינים מדרבנן, אולם טומאה הוא עניין ש"יש לו עיקר מן התורה", ומכיוון שישנה טומאה שהיא מן התורה מחמיר רבי יוסי בכל ספק טומאה, אף בספק טומאה דרבנן, כדי שלא יבואו לזלזל בספק טומאה מן התורה.
מכאן למד מרן הרב קוק זצ"ל שיש להחמיר ולא לקחת אתרוג המורכב בלימון לארבעת המינים, שכן הלבוש כתב שאתרוג מורכב פסול משום שנעברה בהרכבתו עבירה, אפילו אם גוי עשה את ההרכבה. אמנם על כך הקשה הרב קוק זצ"ל (עץ הדר אות א) שלכאורה לא נראה שלגוים יש איסור להרכיב אתרוג עם לימון, כי מבחינתם שניהם פירות הדר השייכים לאותו סוג, והאיסורים האסורים להם נקבעים לפי הטבע ולא לפי הגדרות התורה.
מכל מקום, גם אם אין בזה איסור מן התורה, בוודאי שלכל הפחות יש בזה איסור דרבנן, ומכיוון שמדובר באיסור דרבנן ש"יש לו עיקר" בתורה – יש להחמיר אפילו בספק. זוהי אחת הסיבות שבגללן אסור להשתמש באתרוג מורכב לארבעת המינים.
