מדוע ראביי רפורמי לא מצטרף למניין?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין לא ע"ב
אדם הרוצה להניח עירוב תחומין יכול לשלוח שליח שיניח לו את העירוב, אולם אחד התנאים הוא שהשליח יהיה אדם ש"מודה בעירוב", כלומר שמאמין שזוהי מצווה שיש לה משמעות. אם השליח היה מאותם אנשים שמאמינים רק בתורה שבכתב ולא מאמינים בתורה שבעל פה, כגון הכותים, אזי נפסק להלכה שאין תוקף לעירוב. מתוך הלכה זו למד הרמב"ם שהקראים (שהיו בזמנו, שנחשבו יהודים, אולם לא האמינו בתורה שבעל פה) לא מצטרפים למניין לא לתפילה ולא לזימון. כך הוא כותב (שו"ת הרמב"ם סימן רסה):
"אסור להשלים בהם מנין, לא עשרה ולא שלשה, משום שאינם מודים בחיוב זה (הדבר). והעיקר בזה אומרם בעירוב: "או ביד מי שאינו מודה בעירוב - אינו עירוב". וכל דבר, שמאמינים בחיובו ובחלותו, רשאים אנו להצטרף אליהם בו, וכל מה שאין מאמינים בחיובו ובחלותו, אסורים שיצטרפו בו. וידוע שאינם מאמינים בחיוב הקדושה ולא בחיוב הזימון, ואינם משגיחים במנין עשרה ולא במנין שלשה. ומאחר שאינם מודים בחוקים אלו, אסור לעשות זאת עמהם ולהשלים המנין בהם, אחרת סומכין בדבר על מי שאינו מאמין בו. ומי שעבר לפני התיבה במעמדם, מתרים בו ומונעין אותו מזה, ותו לא. וכתב משה".
בקשר ליהודים רפורמים שבזמננו, שגם הם אינם מאמינים בתורה שבעל פה, הגר"מ פיינשטיין זצ"ל (אג"מ או"ח ח"ג סימן כא) מחלק בין סתם יהודי, שניתן להניח שמאמין בהשי"ת ובתורה, אלא שעובר עבירות לתיאבון, לבין הראבייס הרפורמים, שהם כופרים ממש ומומרים להכעיס, לכן הם לא מצטרפים למניין.
