ר' זירא רצה שכר?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין כח ע"ב
כאשר רבי זירא הרגיש חולשה ולא היה יכול לעסוק בתורה הוא הלך לשבת ליד הפתח של רב יהודה בר אמי ואמר שכשיעברו תלמידי החכמים שם הוא יקום מפניהם ויקבל שכר עבור המצווה הזו.
הרבה מפרשים הקשו: וכי רבי זירא קיים מצוות כדי לקבל שכר, והרי כבר נאמר (אבות א,ג): "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס"?
ר' איצלה בלאזר זצ"ל (כוכבי אור מאמר י) מסביר את העניין בשילוב של שני תירוצים שנאמרו לקושיה זו: א. האיסור לקיים מצוות על מנת לקבל פרס שייך במצוות שאדם חייב בהן, אולם מי שמתנדב לקיים מצווה שאינו חייב בה רשאי לעשות זאת גם על מנת לקבל פרס.
אמנם גם על כך יש להקשות: גם אם מותר לאדם להחמיר על עצמו ולקיים מצווה שאינו חייב בה כדי לקבל שכר, וכי השכר הוא פיסגת השאיפות של האדם? האם אין המטרה לקיים מצוות מתוך אהבת ה'? על כך הוא עונה ששכר על עבודת ה' אינו דומה לשכר על עבודה של בשר ודם. אצל בשר ודם השכר הוא רק תמריץ ואילו העיקר היא העבודה, אולם בעבודת ה' העיקר הוא השכר, שהרי כל מטרת בריאת האדם היא כדי שיתענג על ה' בעולם הבא, כלומר שהשכר לא ניתן כתמריץ לעבודה, אלא להיפך, העבודה ניתנה כדי שתהיה אפשרות לקבל שכר, ומכיוון שרצון ה' הוא שהאדם יתענג על נועם השכר מי שמתכוון לקבל שכר כדי להשלים את רצון ה' – הרי מעשהו נובע מאהבת ה' ולא לצורך עצמו.
