מעשה העוקר כוונה או פעולה ראשונית / רפי זברגר

עירובין כג ע''א-ע''ב

הקדמה

הזכרנו מספר פעמים את דין "קרפף שלא הוקף לדירה". זהו שטח חיצוני שהוקף כולו, ומדין תורה הופך להיות רשות היחיד, אך חכמים קבעו שאם הקפת המקום לא הייתה ''לשם דיורין'' הרי שתלוי מהו גודלו של אותו מקום. אם קטן מבית סאתיים (שטח של חמשת אלפים אמה מרובעים, כשטח המשכן), הרי שהמקום נחשב לרשות היחיד, אך אם גודלו יותר מכך – לפי חלק מן התנאים – אין המקום נחשב לרשות היחיד אלא כרמלית, ואסור לטלטל בתוכו ארבע אמות.
נלמד את רוב המשנה בעמוד א', המפרטת דיני קרפף. 
ועוד אמר רבי יהודה בן בבא: הגינה, והקרפף שהן שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים, המוקפות גדר גבוה עשרה טפחים -מטלטלין בתוכה, ובלבד שיהא בה שומירה, או בית דירה, או שתהא סמוכה לעיר.
רבי יהודה מגדיר את התנאים להיתר בקרקף או גינה בגודל בית סאתיים (שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים): צריך להיות מוקף בגדר הגבוהה לפחות עשרה טפחים, וכן מגדיר כיצד אנו יודעים אם ''הוקף לדירה'':
או שיש בה סוכת שומרים, או ממש דירה, או אפילו אם היא סמוכה לעיר, ובעיר יש סוכה או בית דירה. 
רבי יהודה אומר: אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה - מטלטלין בתוכה.
רבי יהודה מקל ואומר אין צורך בשומירה או בית דירה, מספיק שיש מקומות לאגירת מי גשמים כמו בורות, אשר שואבים ממנו – מוגדר כ"הוקף לשם דיור". 
רבי עקיבא אומר: אפילו אין בה אחת מכל אלו - מטלטלין בתוכה, ובלבד שיהא בה שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים.
רבי עקיבא סובר, שאם הקרפף בדיוק בית סאתיים – אין צורך בהקפה לשם דירה כלל, ומותר לטלטל בתוכה. 
בקרפף וגינה הגדולים מבית סאתיים: לפי רבי יהודה בן בבא, ולפי רבי יהודה – אין היתר בכלל לטלטל, גם אם הוקף לדירה, לפי רבי עקיבא: אם הוקף לדירה – מותר לטלטל, אם לא הוקף לדירה – אסור לטלטל.
עוברת המשנה לדון בדין אופן מדידת בית סאתיים של קרפף וגינה:
רבי אליעזר אומר: אם היתה ארכה יתר על רחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלין בתוכה. רבי יוסי אומר: אפילו ארכה פי שנים ברחבה מטלטלין בתוכה.
מחלוקת תנאים האם שטח קרפף שלא הוקף לדירה, בגודל בית סאתיים בדיוק, חייב להיות מרובע ממש, כך שאורכו שווה לרוחבו (שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים) כדעת רבי אליעזר, או שמא יכול להיות גם שאורכו גדול מרוחבו עד פי שניים (מאה אמה על חמישים אמה) כפי שהיה במשכן. אם אורכו גדול מהרוחב יותר מפי שניים (גדול ממאה אמה), למרות שהשטח יהיה בדיוק בית סאתיים (חמשת אלפים אמה) – גם לרבי אליעזר אין היתר לטלטל בקרפף זה. 
אמר רבי אלעאי: שמעתי מרבי אלעזר - ואפילו היא כבית כור.
רבי אלעאי אומר בשם רבי אלעזר כי אין בכלל דין של ''קרפף שלא הוקף לדירה''. בכל גודל קרפף, ואפילו גדול בגודל שלושים סאה (בית כור, פי חמישה עשר מבית סאתיים), אם הוקף (אפילו שלא לשם דירה) – מותר לטלטל, ואם לא הוקף – אסור לטלטל. 
בהמשך מובאים עוד שני פסקים נוספים אשר רבי אלעאי הביא בשם רבי אלעזר.  
 

הנושא

הגמרא מביא ברייתא המסייגת את דינו של רבי עקיבא, בקרפף שהוקף לדירה יותר מבית סאתיים (אשר לדעתו, וכך גם נפסק להלכה - מותר לטלטל בתוכו):
קרפף שהוא יותר מבית סאתים שהוקף לדירה, נזרע רובו - הרי הוא כגינה ואסור, נטע רובו - הרי הוא כחצר ומותר.
גם אם הקרפף גדול יותר מבית סאתיים, והוקף לדירה, אם רוב הקרפף מלא זרעים, אשר נזרעו בידי אדם – הרי זה עוקר דין ''הוקף לדירה'', ואסור לטלטל בתוכו. אך אם נטעו עצים במקום, אפילו ברובו – עדיין נשאר שם דירה על המקום, ומותר לטלטל. הסיבה: אנשים לא גרים במקום מלא זרעים, אך כן גרים במקום עצים. 
נזרע רובו, אמר רב הונא בריה דרב יהושע: לא אמרן אלא יותר מבית סאתים, אבל בית סאתים - מותר.
רב הונא ''מסייג את ההסתייגות'' ופוסק, כי רק אם רוב הקרפף הזרוע, גדול יותר מבית סאתיים – אסור לטלטל בקרפף שהרי חלק הזרוע נידון ככרמלית ואוסר גם את השטח האחר. אבל אם השטח הזרוע קטן או שווה לבית סאתיים, אפילו אם הוא רוב הקרפף – מותר לטלטל בו.  
 

מהו המסר

למדנו היום בין היתר את פסקו של רבי עקיבא, אשר כאמור נפסקה להלכה, כי קרפף שהוקף לדירה, אף שגודלו גדול מבית סאתיים – מותר לטלטל בתוכו. סייגנו דין זה בגמרא, רק למקרה שאין בתוך הקרפף מקום זריעה הגדול מבית סאתיים. או אז – חוזר הדין, ועוקר את ''מקום הדירה'' בקרפף, והופך אותו להיות ''קרפף שאינו מוקף לדירה''.
אנו רואים כי גם מקום שאדם מייעד אותו לשם דיורין, והכין אפילו בית או שומירה לכך, אם בסופו של דבר הוא זרע במקום בית זרע גדול, הרי שמעשיו מוכיחים כי אינו התכוון ברצינות לגור שם.
לפעמים אנו פועלים בכוון אחד, אך לאחר מכן מבצעים פעולות אחרות המשנות בדיעבד את הכיוון המקורי שלנו. לא מספיק ''להכריז'', או אפילו לעשות פעולות המעידות על הכיוון שלנו, יש להתמיד ולהמשיך באותו כיוון כל הזמן.
עיקרון זה נכון בתחומים שונים, ונכון שבעתיים ב''כיוונים רוחניים'' הבאים לידי ביטוי בימי התשובה והרחמים בחודש אלול, בהם אנו נמצאים (תש''פ). נביא דוגמא אחת לנושא: אדם מחליט שהוא שומר על עצמו ממראות אסורים, לומד הלכות הנוגעות בדבר, שומע שיעורים העוסקים בנושא, וכל כולו מוכוון למטרה זו. אך שבועות מספר לאחר מכן, הוא קונה "מכשיר סלולארי פתוח, ולא מסונן'', אשר עוקר בפועל את כל כוונותיו הטובות, ומביא אותו לעברי פי פחת בנושא זה. הרי שמעשיו בפועל, עוקרים את כוונתו הראשונית הטובה, והופכים את הקערה על פיה.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]