האם קרפף בתוך העיר מבטל את תוקף העירוב?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין כג ע"א
בגמרא וב"הלכה ברורה" (לדף כד) נאמר שמקום גדול (יותר מבית סאתיים) שהוקף במחיצות לצורך מגורים, אם זרעו את רובו בזרעים – הזרעים מבטלים את הדירה, ואסור לטלטל באותו מקום בשבת.
לפני כמאה שנה עשו עירוב בפרדס חנה, וכללו בשטח העירוב גם את השדות והזרעים שהיו בהם יותר מבית סאתיים. השאלה האם העירוב הזה תקף נשאלה מאת מרן הרב קוק זצ"ל, (אורח משפט סימן עח), והוא כתב שלמרות שלכאורה יש בזה בעיה, שכן על פי הכלל הרגיל זרעים בשטח גדול כזה מבטלים את המחיצה, אבל ישנם פוסקים מרבותינו האחרונים שהכריעו שאם העירוב מקיף עיר שלימה אזי הזרעים אינם מבטלים את ההגדרה של המחיצה כמחיצה שנעשתה לצורך דירה. הסבר העניין הוא שבסתם מחיצות – יש מחיצה שנעשית לצורך דירה ויש שלא נעשית לצורך דירה, לכן אם זרעו זרעים בתוכה הרי יש בזה גילוי דעת שהמחיצה שמסביב אין מטרתה לדירה, אולם כאשר מדובר בעיר שלימה, וודאי הוא שמטרת ההיקף שלה הוא לצורך דירה, לכן אפילו זרעים אינם משפיעים על הגדרת המחיצה, והעירוב תקף.
יתר על כן, כתב הרב קוק זצ"ל, שכאשר מדובר במחיצה שעשויה כ"צורת הפתח", כפי שעושים את העירוב, מכיוון שעל פי אופן השימוש הרגיל של בני אדם אין זו כלל מחיצה, אלא רק על פי דיני התורה היא נחשבת מחיצה, ומכיוון שעל פי דין התורה אין זו מחיצה אלא אם כן היא נעשתה לצורך דירה – לא יכולים זרעים לבטל את ההגדרה שמתאימה לצורת הפתח על פי דין התורה, כי הגדרת צורת הפתח כמחיצה ראויה על פי התורה גוברת על המציאות כפי שהיא נראית לעינינו.
