אופן לימוד תורה / רפי זברגר

עירובין כב ע''א

הקדמה

כדי להסביר פסוק בספר ירמיה (כ''ד, א'-ב') הביאה הגמרא פסוק משיר השירים, כמתואר במאמר על הדף הקודם. ומשכך, המשיכה הגמרא והסבירה פסוקים נוספים מתוך שיר השירים. במאמר זה נתמקד בפירוש הפסוק הבא (ה', י''א): רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוּצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב.
 

הנושא

קְוּצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים - אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: מלמד שיש לדרוש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות.
המילה קְוּצּוֹתָיו מרמזת על התגים (כעין קוץ) הנכתבים על חלק מאותיות התורה (שעטנז גץ), עליהם אמר הקדוש ברוך הוא למשה כי ניתן לדרוש הרבה מאוד (תילי תילים) של הלכות. מביאה הגמרא שלש דעות מיהם האנשים אשר יכולים לדרוש הלכות רבות אלו המכונים בפסוק שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב.
במי אתה מוצאן? במי שמשכים ומעריב עליהן לבית המדרש. רבה אמר: במי שמשחיר פניו עליהן כעורב. רבא אמר: במי שמשים עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב.
1. רב חסדא מסביר כי מדובר באנשים שקדניים בלימוד התורה, המשכימים להגיע בבקר לבית המדרש ( שְׁחֹרוֹת – מלשון שחר/שחרית) ומאחרים לצאת מבית המדרש (ּעוֹרֵב – מלשון ערב/ערבית).
2. רבה מתייחס לאופן הלימוד ומסביר כי מדובר באדם המשקיע אנרגיה עצומה בלימוד התורה, עד כדי שפניו נהפכות לשחורות כמו צבעו של העורב (כפשט המילים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב).
3. רבא מוסיף נדבך נוסף לשקידה בלימוד התורה, ואומר כי מדובר באדם שכל כולו תורה ומצוות, ואינו שם לב לכל המרכיבים האחרים של החיים. אפילו דאגה לבני משפחתו הקרובים אינה מענייניו, בדיוק כמו עורב אשר מתאכזר לבניו, ואינו דואג למזונותיהם, בניגוד למנהגם של שאר העופות. 
כי הא דרב אדא בר מתנא הוה קאזיל לבי רב. אמרה ליה דביתהו - ינוקי דידך מאי אעביד להו? אמר לה - מי שלימו קורמי באגמא.
הגמרא מביאה סיפור על יישום הדרך הלימודית כמתואר בדברי רבא. רב אדא בר מתנא הלך ללמוד בבית המדרש של רב. אשתו, אשר דאגה לפרנסתה ולפרנסת ילדיהם, שאלה את רב אדא בעלה: מניין יהיה לי אוכל להאכיל את ילדינו? ורב אדא ענה לה: וכי אין ירקות הגדלים באגם. משמעות תשובה זו: אנחנו - מלאכתנו ללמוד תורה, הקדוש ברוך הוא כבר ידאג לכל מחסורנו ופרנסתנו! 
לימוד זה של רבא מעורר שאלה יותר גדולה של שכר ועונש בעולם. מתי מקבלים שכר על מעשים הטובים? ולא עלינו, מתי מקבלים עונש על מעשים לא טובים? על כך ממשיכה הגמרא ודורשת את הפסוק בספר דברים (ז', י'): וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ לֹא יְאַחֵר לְשֹׂנְאוֹ אֶל פָּנָיו יְשַׁלֶּם לוֹ. 
אמר רבי יהושע בן לוי: אילמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאומרו. כביכול, כאדם שנושא משוי על פניו ומבקש להשליכו ממנו.
הקדוש ברוך משלם שכר גם לרשעים, על מעשיהם הטובים. הביטוי אֶל פָּנָיו מיוחס כביכול לפניו הקדוש ברוך הוא, המבקש כביכול ''לצאת ידי חובה'' ולתת את השכר לרשע בעולם הזה, כדי לְהַאֲבִידוֹ לעולם הבא. 
לֹא יְאַחֵר לְשֹׂנְאוֹ – אמר רבי אילא: לשונאיו - הוא דלא יאחר, אבל יאחר - לצדיקים גמורים.
''מהירות תשלום השכר'' מבוצעת דווקא לשנואי ה' הרשעים (כדי להאבידם), אבל ''תשלום'' שכר הטוב לצדיקים, אינו מגיע במהירות בעולם הזה, כדי להשאיר להם עולם הבא טוב ומושלם. 
דרשה דומה למד רבי יהושע מהפסוק הבא:
והיינו דאמר רבי יהושע בן לוי, מאי דכתיב (דברים, ז', י''א): וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם. - היום לעשותם - ולא למחר לעשותם. היום לעשותם - למחר לקבל שכרם.
זמן עשיית מצוות הוא רק בעולם הזה. בעולם הבא אין אפשרות לקיימן. ומנגד, השכר הטוב על המצוות, דווקא יינתן בעולם הבא, כמוסבר לעיל בדברי רבי אילא. 
רב חגי או רב שמואל גם לומדים עיקרון דומה מהפסוק הידוע של שלוש עשרה מידות בפרשת כי תשא: 
אמר רבי חגי ואיתימא רב שמואל בר נחמני - מאי דכתיב (שמות ל''ד, ו'): וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה' אל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. ז נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים, אֶרֶךְ אַפַּיִם -ארך אף מבעי ליה? אלא ארך אפים – לצדיקים, ארך אפים - לרשעים:
ה' מאריך אפו גם לצדיקים וגם לרשעים. לצדיקים – בכך שהוא ''שומר'' להם את שכר פועלם הטוב לעולם הבא, ולרשעים הוא ''שומר'' את עונשם כדי לתיתו בעולם הבא.
 

מהו המסר

לימוד שלנו היום, העביר אותנו מאופן לימוד התורה וההשקעה הרבה שיש להשקיע בה, עד לסוגיות של שכר ועונש, בעולם הזה ובעולם הבא. הדברים מתאימים לכל השנה, אך במיוחד בימי אלול אלו (תש''פ) בהם אנו מנסים לסכם שנה, ולשפר את מעשינו.
יהי רצון, שנוכל להשקיע כמה שיותר בלימוד התורה, אנו ובני משפחתנו, ובעז''ה נקבל שכר בכל העולמות.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]