ממה נוצא העולם הבא?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין כב ע"א
"אמר רבי יהושע בן לוי: מאי דכתיב אשר אנכי מצוך היום לעשותם? היום לעשותם - ולא למחר לעשותם, היום לעשותם - למחר לקבל שכרם".
הושם האדם בזה העולם בתחלה כדי שעל ידי האמצעים האלה המזדמנים לו כאן יוכל להגיע אל המקום אשר הוכן לו, שהוא העולם הבא, לרוות שם בטוב אשר קנה לו על ידי אמצעים אלה. (ספר מסילת ישרים פרק א).
רגילים לחשוב שהשכר בעולם הבא הוא כמו שכר שמשולם על עבודה, כלומר שאין קשר מהותי בין העבודה לבין השכר, אלא שלפי כמות ואיכות העבודה כך נקבעת רמת השכר.
הרב ירוחם ליבוביץ' (דעת חכמה ומוסר ח"ב מאמר מה) כתב שאין הדבר כך, "אלא שכל הנועם והזיו של עוה"ב, מתהוה ונוצר אך ורק מעוה"ז, ויותר מעוה"ז אין לו בעוה"ב כלום". כלומר שהעולם הבא מושתת על התנהגותו של האדם בעולם הזה, כמו שהפירות גדלים מהעץ על פי הטיפול שמטפלים בו.
דוגמא לדבר: אהבת הבריות הינה סיבת העוה"ב. אילו הייתה מתבטלת אצל האדם "אהבת הבריות" ממילא יתבטל כל העוה"ב. אברהם אבינו שחי בעולם הזה מעין עוה"ב, הרגיש את העונג לאין שיעור בכל מעשה טוב כאן בעוה"ז; אנו אין אנו בדרגה זו, ולכן מרגישים אנו את כל הנועם רק בעוה"ב, אבל הכל נובע מהמעשים שנעשים בעולם הזה. העולם הבא מושרש כבר בעולם הזה, ובכל צעד שאדם צועד ובכל מעשה שעושה הוא עצמו בוחר מה להכין לו לעולם הבא.
