מהו סתם "ספר"?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין טו ע"ב
הגט נקרא בתורה "ספר כריתות", על פי זה נשאלה השאלה האם אפשר לכתוב גט גם על מה שלא נקרא "ספר". רש"י מסביר ש"ספר" משמעו קלף, ועל פי זה פסק בעל הנודע ביהודה (מהדו"ת חו"מ סימן מג) שאדם שנתן במתנה את כל הספרים שיש לו לפלוני – זכה המקבל גם בספר תורה שהיה בבעלותו של הנותן, כי עיקר השם "ספר" מתייחס דווקא לספר תורה שכתוב על קלף, וגם בלשון בני אדם הרבה פעמים קוראים לספר תורה "ספר", ואילו כל שאר הספרים, שאינם כתובים על קלף, נקראים ספרים רק בלשון מושאלת.
לעומת זאת בעל החתם סופר (חו"מ סימן קמג) כתב שהמילה "ספר" מתייחסת לסיפור הדברים הכתובים, ואין לזה שום קשר לחומר שעליו כתובים הדברים. לדעתו אין זה כלל ברור שאדם שנתן "ספרים" במתנה התכוון לתת בכללם גם ספר תורה, כי לספר תורה יש ערך וחשיבות מיוחדים, ובגלל שהוא שונה מכל יתר הספרים יש ספק האם כוונתו לכוללו ביחד איתם, לכן המוציא מחבירו – עליו הראיה.
בעל שו"ת שבט הלוי (ח"ב סימן קכד) נשאל האם אדם שנתן כסף עבור "תיקון ספרים" התכוון גם עבור תיקון ספרי תורה, והשיב שפשוט בעיניו שבזמן הזה כאשר סתם אנשים אומרים "ספרים" אינם מתכוונים לספר תורה, ולכן אסור להשתמש בכסף עבור תיקון ספרי תורה. כך סבור גם בעל שו"ת דבר יהושע (ח"ד סימן יז), אלא שהוא פסק שמכיוון שמי שנותן כסף לציבור עושה זאת על דעת הציבור, רשאים הציבור לשנות את ייעוד הכסף לתיקון ספרי תורה.
