לעשות תשובה על המעשים הטובים / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
עירובין יג ע"ב
נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא - יפשפש במעשיו. ואמרי לה: ימשמש במעשיו.
בעוד שזמני התשובה של אלול מתחילים, השאלה שכל אחד שואל את עצמו היא על מה לעשות את חשבון הנפש? במה יש להתמקד בחשבון הנפש ועל מה לשים את הדגש?
תשובה מיוחדת לשאלה זו מביא המאור ושמש (פרשת שופטים), שם הוא אומר שהשאלה הזו איננה רלוונטית אצל עובדי ה', מפני שהם בוחנים לא רק את המעשים שנעשו או שלא נעשו כראוי, אלא גם ובאותה מידה את המעשים שנעשו כראוי.
את מה שנעשה שלא כדבעי וודאי שיש לתקן, אבל גם ביחס למעשים שנעשו כדבעי, צריך האדם לשאול את עצמו, האם אכן נעשו ללא פניות זרות, מתוך ביטול גמור לריבונו של עולם, והאם הם נעשו בלב טהור ונקי.
על בסיס זה הוא גם מסביר את דברי הגמרא שלפנינו, ואומר ש"יפשפש במעשיו" מתייחס למעשים שנעשו שלא כראוי, ו"ימשמש במעשיו" מתייחס למעשים שנעשו כראוי, כאשר על שניהם יש לתת את הדעת באותה מידה.
הוא מוסיף ומסביר על בסיס הנחת יסוד זו סוגיה נוספת במסכת ברכות שאומרת כי "צדיקים, יצר טוב שופטן", ואומר בשמו של האדמו"ר רבי יעקב יצחק לאנציטר, שיש לפרש את דברי הגמרא כך שהצדיקים שופטים את היצר הטוב שלהם, לבדוק האם הוא אכן טוב זך וצלול, ועל בסיס זה הם עושים את חשבון הנפש.
כי תשובה יש לעשות, כך שכל מה שיש לנו ובנו יפנה ויחזור לרבונו של עולם.
