טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

אף נבלה דאשונא. והיכי משכחת לה? בבשר פילי – פיל

"תא שמע: מחתכין את הדלועין לפני הבהמה, ואת הנבלה לפני הכלבים. מאי לאו, דלועין דומיא דנבלה; מה נבלה דרכיכא, אף דלועין דרכיכי, אלמא: טרחינן באוכלא, ותיובתא דרב יהודה! אמר לך רב יהודה: לא, נבלה דומיא דדלועין; מה דלועין דאשוני, אף נבלה דאשונא. והיכי משכחת לה? בבשר פילי. אי נמי: בגורייאתא זוטרי" (שבת, קנה ע"ב). 

פירוש: תא שמע [בוא ושמע] הוכחה אחרת לדבר ממה ששנינו במשנה אחרת: מחתכין את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים. מאי לאו [האם לא] דלועין דומיא [בדומה] לנבלה, מה נבלה דרכיכא [שהיא רכה], אף דלועין דרכיכי [שהם רכים], אלמא [ומכאן] שטרחינן באוכלא [טורחים אנו באוכל], ותיובתא [והרי זו קושיה חמורה] לרב יהודה! אמר [יכול היה לומר] לך רב יהודה: לא, מדובר כאן בנבלה דומיא [בדומה] לדלועין: מה דלועין דאשוני [שהם קשים], אף נבלה דאשונא [שהיא קשה] ויש לעשותה ראויה למאכל. ושואלים: והיכי משכחת לה [ואיך מוצא אתה אותה] אפשרות שתהיה הנבילה קשה מכדי לשמש מאכל לכלבים? בבשר פילי [פילים]. אי נמי [או גם כן] יש לומר שמדובר כאן בבשר רגיל, ואולם מדובר כאן בגורייאתא זוטרי [בגורים קטנים], שצריכים שיחתכו להם כל בשר (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: פיל אסייתי    שם באנגלית:  Asian Elephant    שם מדעי:  Elephas maximus

שם נרדף במקורות:  פילא


נושא מרכזי: הקושי באכילת נבילת פיל
 

לריכוז נושאים וקישוריות על הפיל הקש/י כאן.

בכמה סוגיות כבר מצאנו שלמרות שהפילים לא היו נפוצים בארץ ("... ורבן שמעון בן גמליאל: נעמיות שכיחי, פילין לא שכיחי" (שבת, קכח ע"א)) הם היו מוכרים היטב לחז"ל (ראו בסעיף "לעיון נוסף"). גם בסוגייתנו אנו לומדים על היכרות זו. לאור כך שבשר פילים לא נמצא על רוב מדפי רשתות המזון בעולם לא נותר לנו אלא לברר את מאפייניו במעט המקומות שבהם צורכים אותו (ראו ב"הרחבה"). בכמה מקומות באפריקה הוא נחשב מזון יוקרתי ויקר אך מעדויות של טועמים נראה שמדובר בבשר שאינו ערב לחיך של תרבות המערב. חוות דעת ניתן לקבל מטועמים אקראיים מעטים ביניהם גם כמה מחוקרי היבשת המפורסמים במאה ה – 19 (ראו במאמר What Does Elephant Taste Like). התמונה הכללית המצטיירת היא שמדובר בבשר קשה ולא טעים אך בוודאי ראוי למאכל כלב שוודאי איננו אנין טעים. לאור מסקנה זו נשאלת השאלה מדוע חיתוך הבשר נחשב על פי תירוץ הגמרא עשיית אוכל ("שוויי אוכלא") ולא רק שיפורו ("טרחינן באוכלא").

התשובה לשאלה נעוצה במבנה עור הפיל ובכך תובן היטב ההשוואה שעורכת הגמרא על פי רב יהודה: "אמר לך רב יהודה: לא, נבלה דומיא דדלועין; מה דלועין דאשוני, אף נבלה דאשונא. והיכי משכחת לה בבשר פילי". בדומה לקליפת הדלעת הקשה המונעת במידה רבה את אפשרות אכילתה גם עור הפיל העבה לא מאפשר את אכילת בשרו אלא אם כן חותכים את הנבילה. עור הפיל קשה וברוב אזורי הגוף עוביו כ- 2.5 ס"מ ואילו עובי עור האדם משתנה בהתאם לצורכי הגוף ונע בין 1-4 מ"מ כאשר העובי המירבי הוא בכפות הרגלים ומגיע ל – 1 ס"מ. לענ"ד יש בהסבר זה כדי לסייע להבנת השקלא וטריא בגמרא. המעבר בין ההו"א המניחה שדלעת ונבלה רכים למסקנה ששניהם קשים לא מובנת. האם הקושי ההלכתי עשוי לשנות את המציאות? האם דלעת ונבלה רכים או קשים? ייתכן אם כן שבהו"א ההתייחסות הייתה לגוף הדלעת ולבשר הנבלה שאמנם חיתוכם עשוי לשפר את איכותם (בשר פיל מעט קשה יותר מסוגי בשר אחרים) אך הם ניתנים לאכילה כמות שהם. למסקנה ההשוואה הייתה בין קליפת הדלעת הקשה ונבלת פיל העטופה בעור קשה שלפני חיתוכם מונעים את עצם האכילה. ייתכן והדבר רמוז בביטוי "מחתכין את הנבלה" כלומר כאשר היא שלמה ולא "מחתכין את הבשר". 
 

פיל אסייתי          צילם: מויש יאול		פיל אפריקני

הרחבה 

עדויות ארכיאולוגיות מצביעות על כך שכבר בתקופות פרהיסטוריות הפילים שימשו כמזון. עדויות אלו כללו כלי צור שנמצאו ליד שלדי פילים. אירוע מפורסם של אכילת בשר פילים וחיות נוספות בעת החדשה התרחש בעת המצור על פריס בשנת 1870. במהלך המצור נאכלו בעלי חיים בגן החיות של פריס וביניהם גם שני הפילים שהיו שם. אם בעבר הפילים ניצודו בעיקר עבור חטיהם היום עיקר הציד נועד לספק בשר. הדבר מתרחש בקמרון, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, הרפובליקה של קונגו והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. קיימות הערכות שבכל יום ניצודים כ – 55 פילים עבור בשר ואילו החטים מהווים רק תוצר לוואי. מסיבה זו מנסים ארגוני שמירת טבע לצמצם את רמות צריכת הבשר. מחקר של שוק בשר הפילים מגלה שבארצות בהן הוא נאכל הביקוש גדול בהרבה מההיצע. בשר זה נחשב ליוקרתי ומחירו עולה על רוב סוגי הבשר האחרים. הפיתוי לציד פילים גדול מאד משום שבעוד ההכנסה הממוצעת של תושב אפריקאי באגן קונגו היא דולר 1 ליום הרי שמציד של פיל ניתן לקבל $180 עבור החטים וכ- $6,000 עבור הבשר. בשנת 2012 הרשויות בתאילנד הביעו את דאגתם לגורל הפילים בארץ זו לאור הופעת אופנה חדשה של אכילת בשר פילים. התופעה עלתה למודעות בעקבות שחיטת שני פילים באחת השמורות. לטענת מנכ"ל השמורה חלק מהבשר נאכל חי.

עור הפיל קשה ועבה בגב ובחלקים מהראש. העור מסביב לפה, פי הטבעת ובתוך האוזן דק יחסית. בדרך כלל עור הפיל אפור אבל הפיל האפריקאי נראה חום או אדמדם משום שהוא מתפלש בבוץ צבעוני. לפיל האסיאתי יש כתמים חסרי צבע בעיקר במצח והאוזנים ובאזורים מסביבם. לגורים יש שיער חום או אדמדם בעיקר על הראש והגב. כאשר הפילים מתבגרים שערותיהם מתכהות ונעשות דלילות אבל ריכוזים צפופים של שערות וזיפים נשארים על קצה הזנב, הסנטר, אברי המין ואזורים סביב העיניים ופתחי האוזניים. באופן כללי עור הפיל האסיאתי מכוסה בשערות יותר מאשר הפיל האפריקאי. הפילים משתמשים בבוץ כ"קרם הגנה" מפני קרני אור אולטרא-סגוליות. למרות שעור הפילים קשה הוא רגיש מאד. ללא אמבטיות בוץ שגרתיות המגינות מפני כוויות שמש, נשיכות חרקים ואיבוד לחות עור הפילים עלול לסבול מנזקים חמורים. לאחר התפלשות בבוץ הפילים משתמשים בדרך כלל בחדקם כדי לפזר על עצמם אבק שמתייבש ויוצר קרום הגנה. לפילים יש בעיה בשחרור אנרגיית חום דרך העור בגלל היחס הנמוך בין שטח הגוף לנפחם הקטן בסדרי גודל מזה של האדם. פילים נצפו כשהם מרימים את רגליהם כנראה על מנת לחשוף את כפות רגליהם לאוויר לצורך איבוד חום. עור הפיל האפריקאי מחורץ ברשת מורכבת של תעלות או חריצים (ומסיבה מובנת פחות בפיל האסיאתי). תעלות מיקרומטריות אלו מייעלות את וויסות החום, בעזרת אצירת מים ונידופם, ומגינות נגד טפילים וקרינת שמש חזקה. העור המחורץ איננו תוצאה של "יד המקרה" אלא נובע ממנגנון מיוחד ומותאם של התפתחות העור ההופך אותו למעין ספוג. הפילים החסרים בלוטות זיעה מקררים את עצמם על ידי טבילה במים והשתכשכות בבוץ. המים הנספגים בעור משמשים לאחר מכן לאיבוד חום על ידי נידופם (מקור: Martins, 2018).

לקט של עדויות על התאמת בשר פילים לאדם מערבי לא מחמיא לו. בעדות אחת נכתב שהוא קשה, מחוספס ושומני. בעדות אחרת נכתב שטעמו מוזר עד רע בעל מרקם גס עד ג'לטיני. אחר כתב שהוא בעל מרקם גומי בעל טעם נוראי והתחושה היא כמו נגיסה בפנימית של צמיג. גם ריחו דוחה. יש צורך לתבל את הבשר בכמות תבלינים גדולה ולהגיע לארוחה רעבים מאד. יש צורך לבשל את הבשר שעות על מנת להכשירו למאכל.

לעיון נוסף:

Martins, A. F. et al , 2018, 'Locally-curved geometry generates bending cracks in the African elephant skin', Nature Communications 9(1).

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]

ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.