האם המחלוקת היא במציאות?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין ב ע"ב
ההיתר לטלטל במבוי, שהוא רחוב שיש בכניסה אליו קורה, תלוי בגובה הקורה, כי צריך שיהיה היכר שיש פתח לרחוב. על פי הריטב"א (ג,א) רבי יהודה וחכמים חולקים ביניהם מהיכן לומדים מה מוגדר כ"פתח שיש לו היכר". חכמים לומדים זאת מפתחו של ההיכל של בית המקדש שנקרא בתורה "פתח", לכן לדעתם כל פתח שגובהו למעלה מעשרים אמה אינו נקרא פתח, ואילו רבי יהודה לומד זאת מפתחם של מלכים, שפעמים פתחי ארמונותיהם גבוהים הרבה יותר.
המהר"ל מפראג הקשה: מנין לחכמים ללמוד את ההגדרה הזו מפתחו של ההיכל? אולי גם פתח גבוה מזה ראוי להיקרא פתח, אלא שבבית המקדש הייתה הגבלה על גובה הפתח שלא יהיה יותר מעשרים אמה?
תשובתו היא שמכיוון שהמקדש הוא הבית החשוב ביותר בעולם, מן הסתם עשו את פתחו בגובה המרבי שעדיין נקרא "פתח" שהעין שולטת בו. לעומת זאת רבי יהודה סבור שגם פתח גבוה יותר נקרא פתח שיש לו היכר, שכן דרכם של מלכים לעשות פתחיהם גבוהים לנוי ולמעלה, והעין שולטת בהן.
האם זוהי מחלוקת במציאות? לאו דווקא. ייתכן שבמציאות יש הבדל בין מה שמבחינים בו כל האנשים לבין חלקם. כל האנשים מביטים אל גובה שעד עשרים אמה, בהתאם להגדרת התורה לגובהו של פתח, אולם לא כולם שמים את ליבם לפתח גבוה מזה. המחלוקת היא האם הגדרת גובהו של פתח המבוי צריכה להיות על פי הגדרת התורה שהיא הגדרה שמתאימה לכל האנשים, או אפשר שתהיה על פי מנהג המלכים שמתאים לחלק מבני האדם ולא לכולם.
