"אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני. - שיעורין? דאורייתא הוא! דכתיב ארץ חטה ושערה וגו' ואמר רב חנן: כל הפסוק הזה לשיעורין נאמר".
מעניין שהתלמוד הבבלי בכמה מקומות מביא שארץ חיטה , שעורה.. בא ללמד אותי שיעורים הלכתיים. הבבלי בכל מקום מחפש את הצד ההלכתי שבעניין ולא נשאר בשבח הפשוט של הפסוק.
לעומת זאת התלמוד הירושלמי אינו לומד לימוד הלכתי מפסוק זה מפני שפסוק זה נכתב כשבח על פירות הארץ.