"כשם שנכנס לברית..."
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
שבת קלז ע"ב
העומדים שם אומרים כשם שנכנס לברית כך ייכנס לתורה, לחופה ולמעשים טובים.
כך היא הגרסה המודפסת בגמרא, שהעומדים בברית המילה מברכים את התינוק. אולם ב"בירור הלכה" מובאת גרסה אחרת שמופנית כלפי האב: "כשם שהכנסתו לברית, כך תכניסהו לתורה לחופה ולמעשים טובים", ומבאר הלבוש שהנוכחים מברכים את האב שיזכה לקיים את כל המצוות המוטלות על אב לעשות לבנו, כשם שקיים את הראשונה שבהן שהיא ברית המילה.
הט"ז מציע פשרה, לפיה מי שעומד קרוב לאב יאמר את הנוסח שמברך את האב, ומי שעומד רחוק יותר יאמר את הנוסח שמברך את התינוק.
בירושלמי (ברכות פ"ט ה"ג) נאמר רק: "כשם שהכנסתו לברית כן תכניסהו לתורה ולחופה", לא נזכרת שם ברכה שיזכה האב להכניס את בנו למעשים טובים.
בביאור העניין כתב הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל (בגליון הש"ס שמודפס בגמרא בהוצאת מכון הלכה ברורה): "למעשים טובים הם ממילא בכלל תורה, שהיא אינה בלעדם, והם נמשכים מתוכה באמתתה". כלומר כל המעשים הטובים כלולים בתורה, לכן הברכה שייכנס הבן לתורה כוללת גם מעשים טובים. כיוצא בזה אומרים בעלי המוסר על הפסוק (בראשית כ,יא): "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי", שהמקור של המוסר האמיתי הוא בתורה וביראת ה', לכן במקום שבו אין יראת ה' יש לחשוש להריגה.
