לאיזה ביאור חסידי הסכים ר' חיים מבריסק?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
שבת קלב ע"א
בברייתא המובאת בגמרא נאמר: "מניין לפיקוח נפש שדוחה את השבת - רבי אלעזר בן עזריה אומר: מה מילה שהיא אחת מאיבריו של אדם - דוחה את השבת, קל וחומר לפיקוח נפש שדוחה את השבת". כלומר: אם מותר לחלל שבת לצורך אבר אחד בברית מילה, קל וחומר שמותר לחלל שבת לצורך הצלת כל הגוף.
אכן, יש בברייתא זו קושי, שהרי ההיתר לחלל שבת לצורך ברית מילה לא נאמר לצורך הצלה אלא לצורך קיום מצווה, אם כן מה הקשר בין שני הדברים? אם יש היתר לחלל שבת לצורך קיום מצוות ברית מילה איך זה מלמד על כך שיש הצדקה לחלל שבת לצורך פיקוח נפש?
האדמו"ר ר' גרשון חנוך מראדזין זצ"ל נפגש פעם עם ר' חיים מבריסק זצ"ל, ואמר לו שהדרך היחידה להסביר זאת היא על פי החסידות: לכל מצווה שמקיימים באברי האדם יש השפעה רוחנית על אותו אבר שמקיים את המצווה, על פי זה אם אדם לא מל ישנה סכנה רוחנית לאותו אבר ולצורך כך התירה התורה לחלל שבת, לפי זה יש כאן אכן קל וחומר: אם להצלת אבר אחד מסכנה רוחנית מותר לחלל שבת, קל וחומר שמותר לחלל שבת לצורך הצלת כל הגוף, כי חשיבות הרוחניות שווה לחשיבות הגשמיות ואפשר ללמוד קל וחומר זה מזה.
ר' חיים מבריסק זצ"ל הסכים עם הביאור החסידי הזה לגמרא. (כך כתב הרב יצחק מרדכי הכהן ראבינאוויטץ זצ"ל, מובא בקובץ כתר תורה רדומסק ח"ד)
