זהירות תמידית / רפי זברגר

שבת קלא ע''א-ע"ב

הקדמה

במשנה בתחילת הפרק למדנו על מחלוקת התנאים לגבי מכשירי מילה בשבת. רבי אליעזר מתיר ותנא קמא אוסר. 
רבי חייא בר אבא בשם רבי יוחנן מתייחס לשאלת מכשירים במצוות אחרות, אליבא דרבי אליעזר: 
לא לכל אמר רבי אליעזר: מכשירי מצוה דוחין את השבת.
רבי יוחנן קובע כי כללו של רב אליעזר לא תופש בכל המצוות, ויש לפחות מצווה אחת, אשר מכשיריה אינם נדחים מפני השבת, ואסור להכינם גם לשיטת רבי אליעזר. 
הגמרא מחפשת את אותה מצווה בה מכשיריה נאסרו גם לרבי אליעזר. ארבעת הניסיונות הראשונים נדחו (מצוות לולב, סוכה, מצה ושופר), שהרי בכולן למדנו במפורש בברייתות, כי רבי אליעזר סובר כי מכשיריהן דוחים את השבת. 
 

הנושא

אמר רב אדא בר אהבה: למעוטי ציצית לטליתו, ומזוזה לפתחו.
מסיקה הגמרא לפי דברי רב אדא בר אהבה, כי מכשירי מצוות ציצית ומזוזה אינם דוחים את השבת. כלומר, אין היתר להכין ציצית, או אף לקשור את חוטיה בשבת (איסור קושר). כמו כן, אין היתר לכתוב מזוזה (איסור כותב), או לקבוע אותה בשבת (איסור בונה).
תניא נמי הכי: ושוין, שאם צייץ טליתו ועשה מזוזה לפתחו - שהוא חייב.
מוכיחה הגמרא מברייתא, שם נאמר במפורש, כי לפי כולי עלמא (כולל רבי אליעזר) מתחייבים קרבן חטאת (אם עבר בשוגג) על הכנת ציצית או מזוזה בשבת (מכשירי המצוות הללו). 
מאי טעמא?
מנסה הגמרא להבין את ההבדל בין שתי מצוות אלו, ציצית ומזוזה, לכל שאר המצוות שעסקנו בהם קודם: מילה, לולב, סוכה, מצה ושופר. מדוע דווקא מכשירי שתי מצוות אלו, אינם ניתרים בשבת? 
אמר רב יוסף: לפי שאין קבוע להם זמן.
רב יוסף עונה כי מצוות אלו תמידיות ואין להם זמן קבוע. בכל רגע נתון, אם אדם הולך עם בגד של ארבע כנפות – חייב בגד זה בציצית. וכן מזוזה: כל בית שאדם דר בו, חייב במזוזה בכל רגע נתון. 
אמר ליה אביי: אדרבה, מדאין קבוע להם זמן - כל שעתא ושעתא זמניה הוא.
מקשה עלי אביי: סיבה זו הייתה אמורה להביא אותנו למסקנה הפוכה. שהרי אם שתי המצוות הללו מוטלות ורובצות על האדם בכל רגע נתון, הרי, כל שעה ושעה היא הזמן שלהן, כולל בשבת. ולכן, מכשיריהן היו צריכים להיות מותרים בשבת, כמו במצוות מילה למשל. (לגבי ציצית יש מחלוקת פרשנים, האם הינה ''מצוות גברא'' – האדם מתחייב על ציצית רק ברגע שלובשן, או מצוות ציצית הינה ''מצוות מנא'' – אדם חייב להטיל ציציות בכל בגד שלו, גם אם אינו לובשו, כפי שמשתמע מלשון רש''י אצלנו).
אלא אמר רב נחמן אמר רבי יצחק, ואיתימא רב הונא בריה דרב יהושע: הואיל ובידו להפקירן:
לאור קושיא זו מסביר רב נחמן בשם רבי יצחק, ואומר כי שתי מצוות הללו, ניתן בכל רגע נתון להפקיען מהחיוב לקיימן. שהרי אם יפקיר את ביתו – לא חלה עליו מצוות מזוזה. וכן, אם יפקיר את בגדו – לא חלה עליו מצוות ציצית. 
זאת, בניגוד למצוות אחרות שהוזכרו לעיל (מילה, לולב, סוכה, מצה ושופר) – אין לאדם אפשרות להפקיע את חיובן, ובכל מקרה חייב לקיימן. לכן, מכשירי מצוות ציצית ומזוזה אינם ניתרים בשבת, שהרי יש אפשרות שלא יצטרך לקיימם, ואין השבת נדחית מפני מכשירי ''מצוות תלויות'' שכאלו. 
 

מהו המסר

קושייתו של אביי על תשובת רב יוסף, הטוענת שכל מצווה שאין לה זמן קבוע – כל שעה ושעה הינה זמן חיובה, קשורה ומזכירה לנו כלל אחר: "כל מצוות עשה שהזמן גרמא – נשים פטורות". מצוות עשה שהזמן גרמא, הינן מצוות התלויות בזמן מסוים (בניגוד למצוות שאין להן זמן קבוע), כמו נטילת לולב - רק בחג סוכות, הטלת ציצית בבגד - רק ביום ולא בלילה, וכן הלאה. בכלל זה של מצוות עשה שהזמן גרמא ישנן כמה יוצאים מן הכלל, שבהן נשים מחויבות, למרות שהזמן גרמא. כמו למשל במצוות ארבע כוסות בפסח, קריאת מגילה בפורים ועוד, ש''אף הנשים היו באותו הנס'', לכן מתחייבות. כמו כן, ישנן מצוות נוספות הנלמדות מפסוקים מפורשים בתורה שנשים חייבות כגון: שמחה בשלושת רגלים, אכילת מצה בליל הסדר ועוד.
למדנו היום כי ישנה חלוקה ברורה בין מצוות שיש להן זמן מוגדר וקבוע, לבין מצוות אשר החובה לקיימן קיימת ועומדת כל הזמן. ניתן אולי לומר באופן גורף כי גם מצוות גמילות חסדים שבין אדם לחברו, הינם מן המצוות המוטלות על האדם בכל רגע ורגע, ואינן תלויות בזמן. מצוות עשה כמו ''כיבוד אב ואם'', "צדקה'', ''תרומות ומעשרות'' ועוד, מוטלות על האדם בכל רגע נתון. שומה על האדם, להיות מודע לחובות אלו, ולנסות בכל יום מחדש, לבחון ולראות כיצד יכול לקיים מצוות גמילות חסד כאלו.
גם מצוות לא תעשה, בין אדם לחברו, כמו ''איסור הלבנת פנים'', ''לפני עיוור לא תתן מכשול'', ''איסור לשון הרע'' וכדו' חייבות להיות בראש של כל אחד מאיתנו, ולשים לב ולהיזהר כל הזמן, שלא לעבור עליהן, במסגרת הקשרים הרבים שיש לנו עם הסובבים אותנו - כל שעתא ושעתא זמניה הוא.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]