טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
רב יהודה צלחו ליה פתורא דיונה – סיסם ההובנים
"אמר רב חייא בר אבין אמר שמואל: הקיז דם ונצטנן עושין לו מדורה אפילו בתקופת תמוז. שמואל צלחו ליה תכתקא דשאגא, רב יהודה צלחו ליה פתורא דיונה, לרבה צלחו ליה שרשיפא. ואמר ליה אביי לרבה: והא קעבר מר משום בל תשחית? אמר ליה בל תשחית דגופאי עדיף לי" (שבת, קכט ע"א).
פירוש: אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָבִין שכך אָמַר שְׁמוּאֵל: מי שהִקִּיז דָּם וְנִצְטַנֵּן עוֹשִׂין לוֹ מְדוּרָה אֲפִילּוּ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז, שאילולא כן סכנה היא לו, שמא יחלה במחלה קשה. ומסופר כי במקרה כזה, שְׁמוּאֵל צְלַחוּ לֵיהּ תַּכְתַּקָא דְּשָׁאגָא [שברו לו, לצורכו כורסא של עץ יקר] כדי להשתמש בעצים למדורה. וכן רַב יְהוּדָה צְלַחוּ לֵיהּ פְּתוֹרָא דְּיַוְנָה [שברו לו שולחן של עץ הבנה], לְרַבָּה צְלַחוּ לֵיהּ שַׁרְשִׁיפָא [שברו לו ספסל]. שהיו צריכים להסיק, ולא מצאו עצים והסיקו באלה מפני הסכנה. וְאָמַר לֵיהּ [לו] אַבַּיֵי לְרַבָּה: וְהָא קָעָבַר מָר [והרי אדוני עובר] בשבירת הספסל מִשּׁוּם איסור "בַּל תַּשְׁחִית"! שאסור לאבד דברים שיש בהם תועלת וערך: אָמַר לֵיהּ [לו] רבה: "בַּל תַּשְׁחִית" דְּגוּפַאי [של גופי] שמא אחלה ואסתכן עָדִיף לִי בעיני. כיון שדובר כאן בסכנה שבהקזת הדם דנים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: סיסם ההובנים שם באנגלית: African Blackwood שם מדעי: Dalbergia melanoxylon
שם נרדף במקורות: יונה, הובנה, מסימס?
הנושא המרכזי: לזיהוי העץ "יונה"
מתוך הסיפור על שמואל ניתן להסיק שְּיַוְנָה הוא שם של עץ שהוכנו ממנו רהיטים יקרים בדומה לכורסא ("תכתקא") שנעשתה מהעץ "שאגא" (ראו במאמר "שמואל צלחו ליה תכתקא דשאגא"). רש"י מפרש: "פתורא דיונה - מין ארז הוא, ורבינו הלוי אמר: בוי"ש". ד"ר מ. קטן מזהה buis עם עץ האשכרוע (ראו במאמר "ובה שני גורלות. של אשכרוע היו"). בערוך (ערך "ייניס") נאמר: "... רב יהודה צלחו ליה פתורא דייניס פי' שלחן של עצי ברושים" (על הברוש ראו במאמר "תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס"). אנחנו נזהה בדרכו של רבינו חננאל שפירש: "... רב יהודה צלחו ליה פתורא פי' שולחן העשוי מעצי יַוְנָס והן יקרים פי' יאבנוס". פירוש זה מסתבר משום דמיון השם הארמי לשמות בשפות נוספות. שמו של עץ זה מופיע פעם בודדת במקרא בספר יחזקאל (כז ט"ו): "בְּנֵי דְדָן רֹֽכְלַיִךְ אִיִּים רַבִּים סְחֹרַת יָדֵךְ קַרְנוֹת שֵׁן וְהָבְנִים (הכתיב הוא הובנים) הֵשִׁיבוּ אֶשְׁכָּרֵךְ". פרק זה מתאר את מסחרה של צור עם ארצות שונות ובין שאר הסחורות מוזכרים ה"הובנים". יונתן זיהה את ה"הבנים" כשיני פילים כלומר שנהבים ואילו את "קרנות שן" כקרני יעלים. זיהוי זה תמוה שהרי קרנים אינן שיניים ומסתבר יותר הזיהוי של תרגומים אחרים ומפרשים שזיהו את ה"הבנים" עם עץ בעל שם דומה בשפות רבות. במצרית הוא נקרא הבני, ביוונית אבנוס (ebenos, ebene) וברומית אבנום. השם הערבי לפי רב האי גאון הוא אליבנוס ועל פי ר"י ג'נאח אבנוס. שם זה קיים גם בשפות אירופאיות: ebony באנגלית ובגרמנית Ebenholz.
בעבר סברו החוקרים שהשם "הבנים" בעברית וצורותיו בשפות אחרות מתייחס לעצים טרופיים השייכים למשפחת האפרסמוניים (Ebenaceae). מינים אלו דוגמת "הבנה הודי" או "הבנה סרי לנקי" ( Diospyros ebenum) (תמונה 1) והמין Diospyros melanoxylon (תמונה 2) נחשבים לעצים החזקים ביותר בעולם. העצה קשה מאד הודות לשרפים המצטברים בתוכה. היא דחוסה וכבדה ומשקלה הסגולי היבש, הוא 1.1-1.3 גרם לסמ"ק, כלומר, היא שוקעת במים. השילוב של צפיפותם הגבוהה ומרקמם העדין הפכו אותם לעצים המבוקשים ביותר לתעשיית עץ יוקרתי. עם התבגרות העץ העצה משחירה בחלקה הפנימי. הגוון השחור-מבריק יפה במיוחד בצרוף שנהב שהיו משבצים בתוכה (תמונה 3). רהיטי "הבנים" מטיפוס זה נמצאו בקברות במצרים העתיקה ובמיוחד בקברו של תות-אנך-אמון. ייתכן ולחומרי גלם משולבים אלו התכוון יחזקאל בדבריו "סְחֹרַת יָדֵךְ קַרְנוֹת שֵׁן וְהָבְנִים".
היום מוסכם על כל חוקרי הצמחים של מצרים העתיקה שה"הבנה" בתקופה זו הייתה המין סיסם ההובנים (Dalbergia melanoxylon) ממשפחת הפרפרניים (תמונה 4). אגב. משמעות השם הלטיני של המין היא "עץ שחור" (melanoxylon, שחור = melano, = xylon עץ או עצה). עצת ליבת העץ כבדה וקשה כאבן וצבעה חום ארגמן כהה עד שחור (תמונה 5). היא ניתנת לחריטה ולהברקה, עומדת בלחצים כבדים ושומרת על העיצוב המקורי לאורך שנים. הסיסם גדל באפריקה ביערות משירי עלים ובסוואנות. המקור העיקרי להספקת עצי "הבנה" למצרים היה השכנה דרום סודן שבה גדלו עצים אלו בכמויות גדולות. עדויות ארכיאולוגיות מצביעות על השימוש בסיסם ההובנים כבר לפני כ – 4,500 שנה (ב"הרחבה" אפרט את פשר השינוי במשמעות השם "הבנה").
 |
|
 |
|
תמונה 5. סיסם ההובנים - עצה צילם: Mogano
|
|
תמונה 6. סיסם הודי צילם: נועם בר-שי |
הרחבה
משמעות השם הנדיר "הבנה" (קרי: הובנה) עברה שינויים במהלך הדורות ולכן אזכורו בכתבים שונים עשוי להתייחס למיני עצים שונים. "הובנים" שביחזקאל מזוהה עם העצה של המין סיסם ההובנים. סוחרי דדן המוזכרים ביחזקאל היו בני כוש שתיווכו בהובלת עצי "הבנה" מדרום סודן או אריתריאה לצור. מאוחר יותר עם התפתחות הדרישה ברומא לעץ משובח מסוג זה החל לפני כ – 2,000 שנה יבוא של שני מיני אפרסמון מהודו. שני מיני ה"הבנה" העיקריים שיובאו היו Diospyros ebenum ו – D. melanoxylon. Diospyros ebenum היה מבוקש יותר משום שעצתו הייתה שחורה לחלוטין ואילו למין השני הייתה עצה מנומרת בפסים. מ. כסלו שיער שבתקופת חז"ל התרחבה משמעות השם "הבנה" והיא כללה גם את האפרסמון ה"הודי" ולכן השם הארמי יונה מזוהה עם שני המינים. מעט מאוחר יותר משמעות השם התרחבה עוד וכללה גם את עצתו של הסיסם הודי (תמונה 6). גם עץ זה מייצר בטבע עצה שחורה וקשה אך בגידול מהיר כעץ נוי, בהשקייה, עצתו הפנימית אינה משחירה לגמרי.
ייתכן שכלי "מסימס" המוזכרים בתלמוד ונקראו אף הם, על פי הגאונים ורבינו חננאל, "אבנוס" יוצרו מהסיסם ההודי. כלים אלו מוזכרים במסכת חגיגה (כו ע"ב): "... וכי תימא שאני עצי שטים דחשיבי ולא בטלי הניחא לריש לקיש, דאמר: לא שנו אלא בכלי אכסלגים הבאין ממדינת הים, אבל בכלי מסמים לא בטלי, שפיר וכו'". מפרש רש"י: "לא שנו - הך דקתני ציפויו מבטלו אלא בעצי אכסלגים, שאינו חשוב כל כך". ממהלך הסוגיה ניתן להסיק שכלים אלו היו יקרים בהרבה מכלי אכסלגוס שהוא כנראה עץ הטיק הנקרא בלשון חז"ל "שאגא" (ראו במאמר "שמואל צלחו ליה תכתקא דשאגא"). קיימות כמה נוסחאות לשם "מסימס" (מסמם, מסמים) אך מעניינת סברתו של ע. לעף "מסיסם" המוצא בעזרת שיכול אותיות את שם העץ סיסם ("מסיסם").
עדות להתרחבות משמעות השם ניתן למצוא בספרות יוון ורומי שבה מדובר על ה"הבנים" כמוצר המיובא מהודו ומאפריקה. להלן קטעים שהועתקו מתוך ספרו של י. פליקס:
פליניוס: אחד הדברים המיוחדים להודו הם ההבנים (hebenum). עליהם מדבר בהתלהבות ורגיליוס המציין שעץ זה אינו גדל בשום מקום פרט להודו. לעומת זאת הרודוטוס מייחס את ההבנים לאתיופיה, בציינו שהאתיופים נהגו לשלם לפרסים מס של מאה קורות מידי שלוש שנים, יחד עם זהב ושנהב ... הבנים הוצגו ברומי על ידי פומפיוס הגדול לאחר נצחונו על מתרידטס. לפי פביוס ההבנים נדלקים בקושי, אך בשעה שהם בוערים ריחם נעים למדי. מצויים שני מינים: המשובח יותר, הגדל כעץ, הוא הנדיר, עשוי מחומר חלק, חופשי מקשרים. גוונו שחור מבריק, נעים לעין, אף ללא סיוע בידי האומן. המין השני גדל כשיח הנפוץ בכל הודו".
דיוסקורידס: עץ ההבנים המשובח ביותר מקורו בארץ הכושים. הוא שחור, חסר עורקים וחלק כקרן מלוטשת. הוא בוער על גבי גחלים ללא עשן וריחו הטוב נודף למרחקים. המין ההודי מנומר בכתמים לבנבנים-צהבהבים. המין השחור טוב יותר, הוא משמש גם כתרופה למחלות שונות.
בעברית של ימי הביניים המותג "אבנוס" כלל אפרסמון "הודי" מנומר או שחור וסיסם הודי ואילו את עצת סיסם ההובנים כמעט שלא הפיקו. בימינו השם "הבנה" (ebony) מתייחס למיני אפרסמון הגדלים בהודו או אפריקה ומיני סיסם הגדלים באפריקה, בהודו ובדרום אמריקה. מנקודת מבט מסחרית המגוון העשיר של סוגי עצת ה"הבנה" נוצר ממבחר מיני העצים שהשתנה מתקופה לתקופה.
רשימת מקורות:
מ. כסלו, 'זיהויי ההובנים', לשוננו, סח (תשס"ו), עמ' 93-103.
י. פליקס, עצי בשמים יער ונוי - צמחי התנ"ך וחז"ל (176-178).
לעיון נוסף:
ז. עמר, צמחי המקרא, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשע"ב (עמ' 162-163).
Dixon, D.M.; (1961) The ebony trade of ancient Egypt. Doctoral thesis , University of London. https://discovery.ucl.ac.uk/id/eprint/1381754/
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
