שמירת ערכים / רפי זברגר

שבת קל ע''א

הקדמה

היום אנו מתחילים בסייעתא דשמיא את פרק תשעה עשר – רבי אליעזר דמילה (ישנם שני פרקים המתחילים במילים רבי אליעזר, וכדי להבדיל ביניהם קוראים לפרקנו: רבי אליעזר דמילה). פרקנו כאמור עוסק בדיני מילה בכלל, ומילה בשבת. מהפסוק בספר ויקרא (י''ב, ג') וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ, לומדים כולם כי מילה בזמנה (ביום השמיני ללידת התינוק) מותרת בשבת, וכך גם למדנו בסוף המשנה האחרונה בפרק הקודם: וכל צרכי מילה עושין בשבת.
השאלה היא, האם הותרו גם הכנת "מכשירי מילה", שהם הצרכים לצורך ביצוע מילה. מכשירי מילה ניתן לחלק לשניים: ''מכשירים ישירים'' – כמו הבאת הסכין מרשות אחרת, לצורך ביצוע המילה עצמה. ו''מכשירים עקיפים'' –הכנת הסכין עצמה, כאשר אין סכין בנמצא. 
משנתנו עוסקת בשני אופנים אלו של מכשירי מילה.
 

הנושא

רבי אליעזר אומר: אם לא הביא כלי מערב שבת - מביאו בשבת מגולה.
פוסק רבי אליעזר כי מכשירי מילה מותרים. בפסקה זו מתיר רבי אליעזר ''מכשירי מצווה ישירים'' לצורך ביצוע המילה עצמה. מוסיף ופוסק כי עדיף להביא את מכשירי המצווה כשהן גלויים לעין כול, כדי להראות כמה הוא ''מחבב את המצווה'' (לפי מסקנת הגמרא).
ובסכנה מכסהו על פי עדים.
אם מדובר בתקופה בה ישנן גזירות על עם ישראל שלא למות את בניהם, הרי שיש סכנה בהעברה גלויה של מכשירי מילה, ולכן מותר לכסותם, אך יש לעשות זאת בפני עדים, כדי שלא יחשדוהו כמעביר חפץ מרשות לרשות ללא צורך.
ועוד אמר רבי אליעזר: כורתים עצים לעשות פחמין, לעשות (כלי) ברזל.
ממשיך רבי אליעזר ופוסק כי גם ''מכשירי מילה עקיפים'', אפילו ב"דרגה שניה או שלישית", מותרים בשבת. לכן פוסק כי מותר לכרות עצים, כדי לעשות פחמים, וזאת כדי להכין את הסכין לצורך המילה.
(כלל) אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת - אינה דוחה את השבת. (ומילה) שאי אפשר לעשותה מערב שבת - דוחה את השבת:
רבי עקיבא חולק על רבי אליעזר, וסובר כי מכשירי מילה נאסרו בשבת. את כל ההכנות הישירות, וכמובן העקיפות, יש לערוך ולבצע לפני כניסת השבת. רק דברים שאין אפשרות לבצעם לפני שבת, כמו המילה עצמה, (חייבת להתבצע דווקא ביום השבת), מותר לעשות בשבת.
מדייקים המפרשים מלשון משנתנו כי ההיתרים באיסורי שבת לצורכי מצוות מילה אינם דורשים שינוי כפי שלמדנו לעיל בהיתרים לצורך פיקוח נפש. מסבירים חלק מן הראשונים כי יש הבדל עקרוני בין שני ההיתרים. במצוות מילה אנו לא דוחים את הלכות שבת אלא ''מתירים'' את איסורי השבת, ובקיום מצוות מילה, כאילו שאין איסור שבת כלל וכלל (''שבת הותרה''). לעומת זאת, בפיקוח נפש, עדיין קיימים בפועל כל איסורי השבת, ואנו ''רק'' דוחים את איסורי השבת (''שבת דחויה''). לאור הבדל זה ניתן ברור מדוע אין צורך לקיים מצוות מילה בשינוי, שהרי לצורך קיום המצווה איסורי שבת לא קיימים, ולכן אין צורך למול בשינוי, אלא לפעול כרגיל, כאילו מדובר ביום חול.
 

מהו המסר

השאלה האם השבת הותרה או נדחתה, מעורר בנו מחשבות דומות לגבי נושאים אחרים בחיינו. כשאנו עומדים בפני דילמות ובחירה בין שתי אפשרויות, איך אנו מתייחסים לאפשרות אותה לא בחרנו.
במהלך החיים אנו מתלבטים כל יום בכל מיני סוגי דילמות. נציג חלקן: ישנן "דילמות אסתטיות": האם משהו יפה או לא, טעים או לא, וכן הלאה. ישנן ''דילמות מעשיות'', בהן אנו נדרשים להכריע האם עדיפות זו כדאית יותר, יעילה יותר וכדומה. ישנן גם ''שאלות עובדתיות'', בהן התלבטות בין אמת ושקר. מהי האפשרות האמיתית, מה נכון (עובדתית) ומה אינו נכון וכו'. אך ישנן "דילמות ערכיות'' בהן אנו נדרשים להכריע. למשל ''ערך החברות'' מול ''ערך דתי כזה או אחר'' (כאשר חברות עם פלוני, גורר בעקבותיו נסיגה מקיום ערך דתי). ערך ''אמירת אמת'' מול ערך "חברות'' (לתת לחבר להעתיק במבחן).
בדילמות בכלל, ובדילמות ערכיות בפרט, עולה השאלה, האם "הורדנו" לגמרי את הערך השני מסדר חיינו (הותרה), או שמא שני הערכים עומדים וקיימים, אך בפועל, אנו דוחים ערך אחד, והולכים לאורו של הערך השני (דחויה).
ננסה לענות על שאלתנו מתוך דיני מילה. כשפסקו הראשונים כי שבת הותרה אצל מילה, לא קבעו כי אין ערך לשבת, חס וחלילה. חכמים קבעו כי בשעה שעומדת לאדם מצווה חשובה כמו מילה, באותו רגע, כאילו שאין מצוות שבת כלל וכלל, אלא רק מצוות מילה. כלומר, דילמות בין ערכים, גם אם אנו ''מתירים'' ואומרים שהערך השני לא קיים, יש לשים לב כי הדבר נכון, אך ורק לזמן ההתלבטות, ולא באופן כללי בחיים.
לאור זאת נוכל לומר, כי בכל התלבטות ערכית העומדת לפתחנו, כל עדיפות שלא נבחר, אינה אלא לאותה העת בלבד. לא פסלנו, ולא ביטלנו את הערך השני כלל וכלל. אנו שומרים ונוצרים את הערכים כולם, למרות שבנקודות מסוימות בחיים אנו ''מתירים'' ערך אחד מול הערך האחר.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]