מה הבעיה בנוסח: "הנני מוכן ומזומן..."?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
שבת קל ע"א
במקומו של רבי יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב.
לכל הדעות אין איסור מן התורה לאכול בשר עוף שבושל עם חלב. חכמים סברו שיש צורך לגזור מדרבנן שלא לאכול עוף בחלב כדי שלא יבואו לידי אכילת בשר בהמה בחלב שאיסורו מן התורה, ואילו לדעת רבי יוסי הגלילי אין סיבה לגזור על כך מדרבנן, לכן במקומו, בגליל, היו אוכלים בשר עוף בחלב.
הרמב"ם (ממרים ב,ט) בהסברו לאיסור "בל תוסיף" כותב שהאומר שאסור לאכול בשר עוף בחלב מן התורה עובר בזה על איסור דאורייתא של בל תוסיף, כי חובה היא לדעת מה הם האיסורים שאסורים מן התורה ומה אסור רק מדרבנן. על פי זה אמר הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמי שאומר לפני ספירת העומר: "הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות עשה של ספירת העומר" – עובר בזה על איסור מן התורה של בל תוסיף, שכן לרוב הדעות מצוות ספירת העומר בזמננו היא רק מדרבנן.
אכן, אולי אפשר ללמד זכות על הנוסח המודפס בסידורים, שמכיוון שאומרים "כמו שכתוב בתורה", מובן מכך שאין הכוונה לקיום מצווה שכתובה בתורה, אלא רק מצווה מדרבנן, כמו שכתוב בתורה שצריך לעשות בזמן שבית המקדש קיים. בכל אופן חובה היא לדעת מהן המצוות מן התורה ומה מדרבנן. ייתכן שזה היה חטאו של אדם הראשון, שאמר לחוה שאסור לגעת בעץ הדעת, אולם לא אמר לה שזוהי גזרה ותוספת שהוא הוסיף על האיסור המקורי של אכילת הפרי. אילו היה אומר זאת לא יכול היה הנחש לשכנעה לאכול מהפרי, על פי מדרש חז"ל המובא בפירוש רש"י שם בבראשית.
