כנגד מה הם שלושת סימני הלידה?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
שבת קכט ע"א
ב"הלכה ברורה" וב"בירור הלכה" מובא שישנם שלושה סימנים, שכאשר אחד מהם מופיע מוגדרת האישה כיולדת שמותר לחלל עליה את השבת: א. משתשב על המשבר. ב. משעה שהדם שותת ויורד. ג. משעה שאין לה כוח ללכת וחברותיה נושאות אותה בזרועותיה.
הצער שיש לאישה בלידה הוא עונש על חטאה של חוה, שראתה בעץ הדעת שלושה דברים (בראשית ג,ו): "כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל". דהיינו שהעץ היה: א. טוב. ב. ערב. ג. מועיל. ייתכן ששלושת הסימנים הללו הם מידה כנגד מידה בהתאם לשלושת העניינים הנ"ל:
א. כנגד מחשבתה שהעץ הוא טוב, נענשה שלא יהיה לה כוח ללכת, שהרי לגבי הליכה נאמר (קהלת ז,ב): "טוב ללכת...", וכאשר היא יולדת אינה יכולה לעשות את הטוב הזה.
ב. כנגד מחשבתה שהעץ ערב, תאוה לעיניים, נענשה שיהיה דם שותת ויורד ממנה, שהוא דבר מאוס, כמו שכתב רש"י (דברי הימים ב כט,ה).
ג. כנגד מחשבתה שהעץ מועיל, ותוכל להשכיל ולהוסיף חכמה באמצעותו, נענשה שתצטרך לשבת על המשבר, שאז היא מנוטרלת ואין באפשרותה להחכים ולהשכיל, אלא עליה להיות טרודה בכאב וצער הלידה.
