לצורך מי נעשה "חיסון העדר"?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
שבת קכב ע"א
ב"בירור הלכה" מוסברים העקרונות שלפיהם אסור ליהנות ממלאכה שעשה גוי בשבת לצורך יהודי, אולם מותר ליהנות ממלאכה שעשה לצורך גוים. אם מדובר על מלאכה שנעשתה לצורך רבים אזי הדבר נקבע לפי הרוב, אם רוב האנשים באותו מקום הם גוים – מותר ליהנות מאותה מלאכה, ואם רובם יהודים – אסור.
רבי אלעזר פלעקלס, שהיה רב העיר פראג, נשאל (תשובה מאהבה סימן קלד-קלה) האם מותר לאפשר לרופא גוי לתת חיסון נגד אבעבועות בשבת לתינוק יהודי. האם כאשר מושיטים את יד התינוק לרופא ומאפשרים לו לתת את החיסון נהנים ממלאכה שעושה גוי בשבת לצורך היהודי.
בתשובתו הוא נוטה להקל, על פי מה ששמע מרופא מומחה מקהילת פראג, שאין בנתינת החיסון הוצאת דם, ולכן אין בזה איסור מן התורה אפילו אם זה ניתן על ידי יהודי, לכן על ידי גוי מותר, כי זוהי אמירה לנכרי לעשות מעשה שאסור מדרבנן במקום סכנה.
הגר"י זילברשטיין שליט"א (חשוקי חמד) הוסיף סברה שעל פיה אפילו אם בנתינת החיסון היה איסור מן התורה צריך היה להיות מותר לאפשר לרופא הגוי לעשות זאת, כי המלאכה נעשית בעיקר לצורך הגוים ולא לצורך יהודים, שכן הממשלה המכריזה על חיסון האוכלוסיה, טובת עצמם דורשים, שהאוכלוסיה לא תידבק במחלות זה מזה, מה שנקרא "חיסון העדר", וכיון שהרוב נכרים, מותר, שהרי הדבר נעשה למען הרוב.
