איך עדיף לגרום לכיבוי הגז ביום טוב?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

שבת קכ ע"ב

כשם שאסור לכבות אש בשבת כך אסור לכבות ביום טוב. ב"בירור הלכה" מבואר שיש הבדל בין כיבוי ישיר לבין גרם כיבוי לבין קירוב כיבוי.

כאשר יש שריפה מותר לעשות מחיצה בפניה, אפילו באמצעות כלי חרס חדשים מלאים מים, שבוודאי יתבקעו ויכבו את האש, כי זהו גרם כיבוי שמותר. לעומת זאת אם טלית התחילה להישרף – יש מחלוקת האם מותר להרטיב את החלק שעדיין לא נשרף כדי שכאשר האש תגיע לשם היא תכבה. יש אוסרים, יש מתירים, ויש דעה שלישית שאסור להרטיב את הטלית במים, משום איסור כיבוס, אלא מותר להרטיב אותה במשקים אחרים.

להלכה נפסק בשולחן ערוך שגרם כיבוי מותר, והרמ"א מוסיף, על פי דעת המרדכי, שהיתר זה הינו רק במצב שבו יש צורך בכך כדי למנוע הפסד.

על פי זה, ביום טוב, שבו מותר לבשל, אם אדם רוצה לכבות את להבת הגז הדולקת, מותר למלא קומקום או סיר עם מים ולבשל אותם לצורך שתייה, וכאשר המים ירתחו הם יגלשו ויכבו את האש.

עם זאת הגר"ע יוסף זצ"ל (יחוה דעת ח"ב סימן סו) פסק שעדיף להשתמש בשעון שבת שיגדיר מראש את זמן כיבוי הגז.
ההבדל הוא שבשימוש בשעון שבת שכזה, גרם הכיבוי נעשה עוד לפני הדלקת האש, ואילו גרם הכיבוי באמצעות גלישת המים נעשה לאחר שהאש כבר דולקת.