מה המשמעות של שלוש אמירות "ויכולו"?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
שבת קיט ע"ב
אפילו יחיד המתפלל בערב שבת צריך לומר "ויכולו".
ב"בירור הלכה" מובאות דעות שונות, מתי וכמה פעמים צריך לומר "ויכולו" בליל שבת. מובא בשם הראשונים שהיה בידם מדרש שלפיו יש לומר "ויכולו" שלש פעמים: בתפילה, לאחר התפילה ובקידוש על כוס יין.
מחלוקת נוספת היא האם צריך לומר זאת בעמידה או בישיבה. רש"י בספר הפרדס כותב שאמירת "ויכולו" שלאחר התפילה נעשית בעמידה, שהרי זו הגדת עדות שצריכה להיאמר בעמידה. יש גם מי שחולק על כך וכן כותב הרמ"א בהגהתו לשולחן ערוך שנוהגים לומר את הקידוש בישיבה.
ייתכן שיש משמעות נוספת לשלוש הפעמים שאומרים "ויכולו": זוהי עדות והצהרה שנאמרת בשלושה מעגלים שונים. כאשר אדם מתפלל את התפילה בלחש, גם אם מתפלל ביחידות, הוא מבטא בזה שהוא באופן אישי מכיר בכך שהקב"ה ברא את העולם. לאחר התפילה כאשר כל הציבור אומרים זאת ביחד יש בזה ביטוי להכרה של הציבור כולו בעניין זה. לאחר מכן כאשר כל משפחה מתאספת ביחד ואומרים זאת בקידוש יש בכך הצהרה משפחתית של הכרה בבריאת העולם ע"י הקב"ה.
עבודת ה' נעשית על ידי כל יחיד ויחיד, ועל ידי כל משפחה ומשפחה וכן על ידי כל ציבור וציבור ועל ידי כל עם ישראל.
