סקר
מסכת שבת






 

האם מותר ללמוד בספרי הכופרים?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

שבת קטז ע"א

  

בגמרא נזכר שכמה אמוראים היו הולכים ל"בי אבידן". רש"י מפרש שזה היה מקום שבו היו המינים מתווכחים עם חכמי ישראל, כנראה וויכוחים בענייני אמונה. כיוצא בזה הרמב"ם בפירושו למשנה (מסכת ידים פ"ד מ"ו) מסביר שבאותו מקום היו טוענים טענות נגד התורה, ולכן קראו לו חכמי ישראל "אבידן", כבקשה מהקב"ה שיאבד ויכרית את המקום הזה.

אולם בעל ספר באר שבע (על מסכת סנהדרין ק,ב) מוכיח שלא היה זה מקום של כפירה ממש, שהרי יש ספק בגמרא אם מצילים את ספריהם מפני הדליקה בשבת, ואילו היו אלה ספרי כפירה ועבודה זרה, לא היה בזה ספק. על פי זה הוא מסביר מדוע בכלל היו אמוראים שהלכו לשם, שהרי נאמר במסכת עבודה זרה (יז,א) שצריך להתרחק מכל עניין של מינות וכפירה, אלא וודאי שלא דברו שם בענייני כפירה והכחשת התורה.

עם זאת הוא תמה על רבים מחכמי ישראל, ובראשם הרמב"ם, שלמדו בספרי כופרים גמורים, כמו אריסטוטלוס ואפלטון ואבן ראשד, שכפרו בהשגחת ה' בעולם, הרי אין לך כפירה יותר מזה? ואם כן איך פעלו בניגוד לדברי רבי עקיבא שאמר (סנהדרין צ,א) שהקורא בספרים החיצוניים אין לו חלק לעולם הבא?

תירוצו הוא שיש בעניין הזה מחלוקת, ואותם חכמי ישראל שעשו זאת סמכו על המשנה במסכת אבות (פ"ב מי"ד): "רבי אלעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס". כלומר: מי שיש לו את היכולת והכישרון לכך צריך ללמוד את דעות האפיקורסים ויהא שקוד ללמוד תורה כדי שידע מה להשיב להם.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר