סקר
המסכתות הקצרות שבסדר מועד





 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

ולייתי ארבעה שונרי וליסרינהו בארבעה כרעי דפורייה – חתול הבית

 

"האי מאן דמיקני ביה חיויא, אי איכא חבריה בהדיה לירכביה ארבע גרמידי, ואי לא לישואר נגרא, ואי לא ליעבר נהרא. ובליליא לותביה לפוריא אארבעה חביתא, וניגני בי כוכבי, ולייתי ארבעה שונרי וליסרינהו בארבעה כרעי דפורייה, וליתי שחפי ולישדי התם, דכי שמע קלי אכלי ליה" (שבת, קי ע"א).

פירוש: האי מאן דמיקני ביה חיויא [מי שמקנא בו, כועס עליו הנחש ורודף אחריו], אי איכא חבריה בהדיה [אם יש חבירו אתו] לירכביה [ירכיבנו] עליו ארבע גרמידי [אמות], ואי [ואם] אינו יכול או שלא עזר הדבר לישואר נגרא [יקפוץ מעבר לתעלה], ואי [ואם] עדיין לא נפתר הדבר ליעבר נהרא [שיעבור נהר], ובליליא לותביה לפוריא ]ובלילה ישים מיטתו [על ארבעה חביתא] חביות, וניגני בי כוכבי, וליתי [ויישן בחוץ בין, תחת, הכוכבים, ויביא[ ארבעה שונרי [חתולים] וליסרינהו [ויקשרם] בארבעה כרעי דפורייה [רגלי המיטה], וליתי שחפי ולישדי התם, דכי שמע קלי אכלי ליה [ויביא קיסמים וענפים ויזרקם שם, שכאשר יישמע קולו של הנחש זוחל עליהם יאכלו אותו החתולים] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: חתול הבית          שם באנגלית: Domestic cat, Housecat          שם מדעי: Felis silvestris catus

שם נרדף במקורות: שונרא


נושא מרכזי: החתול כטורף נחשים
 

על מעמד החתול כחית בית על פי המקורות ראו במאמר "מגדלין כלבים כופרין, וחתולין, וקופין ... מפני שעשויין לנקר את הבית" (בבא קמא, פ ע"ב). 
 

אחד מהאופנים שבעזרתם החתול "מנקר את הבית" הוא השמדת נחשים: "אמר רב פפא: ביתא דאית ביה שונרא - לא ניעול בה איניש בלא מסני, מאי טעמא - משום דשונרא קטיל לחיויא ואכיל ליה, ואית ביה בחיויא גרמי קטיני, ואי יתיב לה גרמא דחיויא אכרעיה - לא נפיק, ואסתכן ליה. איכא דאמרי: ביתא דלית ביה שונרא לא ניעול ביה איניש בהכרא, מאי טעמא - דילמא מיכריך ביה חויא ולא ידע, ומסתכן"(1) (פסחים, קיב ע"ב). על החתולים כטורפי נחשים אנו לומדים בסוגייתנו העוסקת באופן שניתן להתגונן מנחש העוקב אחר אדם: " ... ובליליא לותביה לפוריא אארבעה חביתא, וניגני בי כוכבי, ולייתי ארבעה שונרי וליסרינהו בארבעה כרעי דפורייה, וליתי שחפי ולישדי התם, דכי שמע קלי אכלי ליה". העובדה שחתולים עשויים לטרוף נחשים נובעת מעמידותם לארס נחש ולכן מותר להשקותם מים מגולים: "אמר מר: לא ישקה מהן לא בהמתו ולא בהמת חבירו. והתניא: אבל משקהו לבהמת עצמו! כי תניא ההיא לשונרא" (עבודה זרה, ל ע"ב). מפרש רש"י: "בשונרא - דלא מזיק ליה ארס דשונרא אכיל ליה לחיויא כדאמרינן בערבי פסחים". לעמידות החתול לארס יש משמעות הלכתית: "תנו רבנן: מטלטלין את העצמות מפני שהוא מאכל לכלבים, בשר תפוח מפני שהוא מאכל לחיה, מים מגולים מפני שהן ראויין לחתול" (שבת קכח ע"א). מפרש רש"י: "לחתול - לא מזיק ליה ארס דנחש, שאף הנחשים היא אוכלת".

בספרות המקצועית, חתולים נחשבים לעמידים יותר להכשות נחש ביחס לבעלי חיים אחרים, הן מבחינת העמידות שלהם לארס והן מבחינת יכולת ההתמודדות שלהם מול הנחש. אך בניגוד לספרות הישנה, מחקרים חדשים בהכשות צפע ארצישראלי ובנחשים מאותה המשפחה בארה"ב, הראו אחוזי תמותה דומים ואף גבוהים מאשר בכלבים (6-22%). לענ"ד העובדה שמזה מאות שנים החתולים העירוניים אינם חשופים באופן משמעותי לנחשים הפחיתה באופן משמעותי את עמידותם לארס ואת מיומנות הציד שלהם. בסרטון הזה ניתן לראות מאבק בין חתול ונחש.



 



(1) פירוש: וְקָשִׁין כולם לְדָבָר אַחֵר. אָמַר רַב פַּפָּא: בֵּיתָא דְּאִית בֵּיהּ שׁוּנְרָא לֹא נֵיעוּל בָּהּ אִינִישׁ בְּלֹא מְסָנֵי [בית שיש בו חתול לא יכנס בו אדם בלא נעליים]. מַאי טַעְמָא [מה טעם הדבר] מִשּׁוּם דְּשׁוּנְרָא קָטֵיל לְחִיוְיָא וְאָכֵיל לֵיהּ [שהחתול הורג את הנחש ואוכל אותו] וְאִית בֵּיהּ בְּחִיוְיָא גַּרְמֵי קְטִינֵי [ויש בו בנחש עצמות קטנות], וְאִי יָתֵיב לָהּ גַּרְמָא דְּחִיוְיָא אַכַּרְעֵיהּ [ואם תשב לו עצם קטנה של נחש ברגלו] לֹא נָפֵיק וְאִסְתַּכַּן לֵיהּ [לא תצא ויסתכן]. אִיכָּא דְּאָמְרִי [יש אומרים] שכך אמר: בֵּיתָא דְּלֵית בֵּיהּ שׁוּנְרָא [בית שאין בו חתול] לֹא נֵיעוּל בֵּיהּ אִינִישׁ בְּהַכָּרָא [לא יכנס בו אדם בחשיכה], מַאי טַעְמָא [מה טעם הדבר] דִּילְמָא מִיכְרִיךְ בֵּיהּ חִוְיָא וְלֹא יָדַע וּמִסְתַּכֵּן [שמא יכרך בו הנחש ולא ידע ויסתכן] והחתול צד נחשים ואוכלם. 
 
 

רשימת מקורות:

א. גלעד, 'האופן המסתורי שבו קיבל החָתוּל את שמו העברי', עתון ה"ארץ". 
מ., דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 72-73).

לעיון נוסף:

הרב א. שוורץ, "צניעות מחתול" - על משמעותו של מוסר טבעי . כאן

בפורטל "הדף היומי":

מהי צניעות החתול? – "היינו למידין צניעות מחתול, וגזל מנמלה" (עירובין, ק ע"ב).

התנהגות הטריפה של החתול – "האי כלבא דאכל אימרי, ושונרא דאכלה תרנגולא" (בבא קמא, טו ע"ב).

הקשר בין צבע הפרווה ותוקפנות החתול – "לא קשיא הא באוכמא הא בחיוורא" (בבא קמא, פ ע"ב).

החתול כטורף מזיק – "אדהכי והכי אתא שונרא קטעיה לידא דינוקא" (בבא קמא, פ ע"ב).

מהו מקור טיפות הדם (ארס) שכף החתול השאירה על הדלת? – "דרהט חתול בתרא ועל לאידרונא" (חולין, נב ע"ב).


 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר