גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף רי"ט, מדור "עלי הדף"
מסכת שבת
דף קד ע"א
"מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין" - בדרך רמז
גופא, אמר רב חסדא, מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין, ואמר רב חסדא כתב שבלוחות נקרא מבפנים ונקרא מבחוץ וכו' (קד, א). ולפי הפשט (עי' פירש"י) מתפרשת מציאות הדברים, שאותיות אלו, מ"ם וסמ"ך שבלוחות, מאחר שהיו חקוקות משני עבריהן לא יתכן בדרך הטבע שהחלק האמצעי שבהן ישאר לעמוד, ואין זה כי אם "בנס היו עומדין".
בספרים הק' מבארים ענין נס זה ולמה דוקא בשתי אותיות - בדרך רמז לדרכי העבודה, וכפי שמבואר בספר 'זרע קודש' להרה"ק מראפשיץ זי"ע (פר' תרומה), שהוא "לרמוז שכמו אות מ"ם סתום מכל צד, כן צריך האדם לגדור עצמו בגדרים וסייגים מכל צד, שלא ישלוט עליו צד הרע וסטרא אחרא, וזהו שאמרו: 'מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין', שבאמת לא היה בכוחו של אדם לגדור עצמו כל כך, אלמלא הקב"ה עוזרו, וזה שאמרו 'מ"ם וסמ"ך שבלוחות', שמי שרוצה שיהיה משכן התורה, צריך שכמו אות ם' וס' שסתומים מכל צד, כן יגדור עצמו, ובאמת בנס היו עומדין בישועתו ית"ש נגד היצר הרע".
רמז נשגב נוסף כתב הרה"ק מראפשיץ (שם פר' ויקרא): "והנה העצה להאדם שינצל מהיצר הרע ומהס"מ, הוא על ידי שיראה האדם בכל עת לחזק עצמו ביראתו ית"ש... והנה ענין היראה הוא בב' ענינים: יראה אחת - יראה מחמת עונש, כי ידוע ש'מלך במשפט יעמיד ארץ', וירא לעבור פיו ית"ש לשמוע להיצר הרע ח"ו, מחמת יראה ממנו ית"ש מחמת העונש, כמו כל אימת גבור על החלש, ובפרט מהא-ל הגדול הגבור והנורא, וזאת היראה הוא מורה בשם אדנ"י שהוא לשון אדון כל הארץ, וכדרך העבד שירא מאדוניו מעונשו וכו'. אבל יש עוד ענין יראה פנימיות מזאת היראה, והוא על ידי שהאדם משיג רוממות אלהותו ית' בכל העולמות, ושאין קץ ושיעור לגדולתו ית"ש ומדותיו הקדושים, ושאין שיעור לטובותיו ורחמיו על כל מעשיו, והאדם הזה משיג שפלות האדם שאפילו לערך העולמות אין שיעור לשפלותו, ומכל שכן נגדו ית"ש, ונעשה בעצמו ובעיניו כאין וכאפס, וזה היה מדת משה רבינו ע"ה שאמר (שמות טז, ז) 'ונחנו מה', שהיה בבחינה הנ"ל, וזאת היראה ממשיך האדם על עצמו משם הוי"ה במילוי אלפי"ן (-יו"ד ה"א וא"ו ה"א) שגימטריא מ"ה, שמילוי אלפי"ן מורה על התפשטות הקדושה משם הוי"ה, ומשפיע מאחדותו ית"ש, שהאל"ף מורה על אחדותו ית"ש.... שאתה הוא אחד עד שלא בראת העולם ואתה הוא אחד משבראת העולם... והנה אלו הב' שמות שמשם ב' עניני יראה... הם שם אדנ"י ושם מ"ה גימטריא נ"ס, ועל ידי זה מבטלין כח היצר הרע וסט"א, ויש לנו עמידה נגדם שלא יוכלו לבטלינו מעבודתו ית"ש... וזהו שאמרו 'מ"ם וסמ"ך שבלוחות', שאותיות אלו בחר לעצמו המסית (-הס"מ)... רק 'בנס היו עומדין' כנ"ל, שעל ידי ב' שמות מ"ה ואדנ"י שהם גימטריא נ"ס, יש לנו כח שלא לשמוע אליו רק לעבדו יתברך...".
רבינו ה'חתם סופר' זי"ע דרוש דרש (דרשות, ז' אדר תק"ע): "... אמרו חז"ל 'מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים', ואמנם כי האמת כן, מכל מקום מרמז למה שאמרו חכז"ל פרק קמא דע"ז (ה, א) כי אמר הקב"ה בשעת מתן תורה, כי היה ראוי להעביר היצר הרע ומלאך המות (ראה שם: "לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהן"), אלא להעבירו לגמרי אי אפשר, על כן הניחו הקב"ה שלא על פי טבע הענין ואין כאן מקומו, מכל מקום האמת כן הוא, שעל פי טבע לא היה אפשר שום מיתה או שום שיעבוד מלכיות (עעו"ש: "לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא תהא אומה ולשון שולטת בהן"), ומכל שכן שום יצר הרע עם עסק התורה, ועל דרך נס הועמד כן - שכבר נגזרה גזירה. והנה מ'ס' אותיות מס שהוא שיעבוד מלכיות, וס'מ' אותיות ס"ם שם היצר הרע ומלאך המות - 'בנס הם עומדים' בלוחות".
ובדרוש אחר (ז' אדר תקפא) הוסיף עוד וכתב: "וזהו פירוש מה שאמרו חכז"ל 'מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין', דבשעת מתן תורה היה ראוי להעביר הס"מ וגם שעבוד מלכיות, דחירות הוא חירות ממלאך המות ומשיעבוד מלכיות (עי' שמו"ר מא, ז), אך להעבירם מכל וכל אי אפשר, כדאיתא בפייט יום שני דשבועות (סילוק ליום ב'), והלוחות היו חרותים מעבר אל עבר [כמימרא השניה של רב חסדא הנ"ל: "כתב שבלוחות נקרא מבפנים ונקרא מבחוץ..."], נמצא דמצד זה היה אות מ' לפני אות ס', דהיינו מ"ס, ולצד שני היה בהיפוך, דהיינו ס"מ, וזה שנשארו הך שני דברים היה בנס, דהיו ראויין ליעקר מן העולם".
עוד ראוי להביא מה שכתב (שם ז' אדר תקצד): "... אני אומר בהיפוך ממה שכתב הרמב"ן סוף פרשת בא וריש פרשת בחקתי, והשריש, כי כל מעשינו דרך נסים נסתרים, ואני אומר, כל מעשי אומות העולם ותוקפו של יצר הרע ושליטתו הכל מעשי ניסים, כי בטבע הענין, הטבע משועבד לתורה, ונהר גינאי נחלק להעביר רבי פנחס בן יאיר ובני לויה שלו (חולין ז, א), ועיזי הביאו דובי בקרנייהו (תענית כה, א), ואברהם אבינו ע"ה רדף מלכים גבורי כח הורגי רפאים, אך כל קיומם [של היצר הרע ואומות העולם] הוא על דרך נס - לטעם ידוע להקב"ה, וזהו 'מם וסמך בלוחות בנס היו עומדים', והוא אותיות ס"ם ואותיות מ"ס היינו שיעבוד מלכות ויצר הרע, והוא שלא בטבע אלא בנס...".
יסוד דבריו הוא, כי לדברי הרמב"ן כל הנהגה אצל בני ישראל הוא בבחינת מעשה נסים, אם במה שהקב"ה משדד את הטבע - הרי זה נסים נגליים, ואם בברכות והטובות הטבעיים הנמשכות לבני ישראל מחמת ההליכה בדרכי התורה - הרי הן נסים נסתרים. והחת"ס נחלק עליו, שאין הדברים נחשבים כמעשה נסים כלל, כי הטבע משועבד לתורה, ולכן אינו ראוי להקרא נס, אלא להיפוך "כל מעשה אומות העולם ותוקפו של יצר הרע ושליטתו הכל מעשי ניסים", כי מצד הטבע אינו ראוי להיות כן, כי אם מצד הנס לטעם הידוע לו ית"ש.
