מהו התיקון בהשחתה מתוך כעס?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
שבת קה ע"ב
הקורע בשבת אינו חייב אלא אם כן כוונתו הייתה על מנת לתקן ולא על מנת לקלקל. עם זאת אדם הקורע בגד בחמתו, מתוך כעס – חייב, משום שיש בזה תיקון ליצרו, ו"הואיל וחמתו שוככת בדבר זה הרי הוא כמתקן וחייב", כפי שכותב הרמב"ם המובא ב"הלכה ברורה". אמנם הנהגה זו אינה ראויה, שכן בהלכות דעות כותב הרמב"ם שהכעס היא מידה רעה עד למאוד וראוי להתרחק ממנו עד הקצה האחר שלא לכעוס אפילו על דבר שראוי לכעוס עליו, ואם רוצה אדם להטיל אימה על בני ביתו, או על הציבור – יראה עצמו בפניהם כאילו הוא כועס, כדי לייסרם, אך בינו לבין עצמו תהיה דעתו מיושבת.
לפי ההבנה הפשוטה בגמרא יוצא שאם אדם משחית, שובר כלים או קורע בגדים כדי להטיל אימה על אנשי ביתו – מותר. אכן, ב"בירור הלכה" מובאת מחלוקת שיש בעניין זה, כי יש המתירים דווקא לשבור כלים שבורים, אולם אסור להשחית כלים שלמים.
כפי שמוזכר ב"בירור הלכה", ייתכן שמחלוקת זו תלויה במחלוקת רחבה יותר, האם יש איסור מן התורה להשחית כלים או בגדים או כל דבר מלבד עצי פרי. ישנם ראשונים הסבורים שאיסור "בל תשחית" מן התורה חל רק על עצי פרי, ולשיטתם האיסור להשחית כלים אחרים הוא מדרבנן ולכן התירו זאת כאשר יש צורך להטיל אימה על בני הבית. אולם יש ראשונים הסבורים שאיסור "בל תשחית" חל מן התורה על כל דבר, ולשיטה זו נראה שאין היתר להשחית ולעבור על איסור תורה גם כאשר יש צורך בכך.
